חוקרת ספרות ומשוררת
נולדה בירושלים, גדלה בחיפה בבית דתי ציוני מובהק. למדה בבית ספר לבנות "מזרחי" וסיימה את התיכון "הריאלי". ד"ר ארתור בירם, המייסד והמנהל, עודד אותה להמשיך בלימודיה. לימים כתבה ספר על תולדות בית הספר "הריאלי" ועל ד"ר בירם (קריית ספר, 1970). שירתה ב"הגנה" בחיפה, ובתום מלחמת העצמאות למדה באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ופילוסופיה יהודית וסיימה תואר ראשון ושני. נישאה לאברהם הלפרין, פיזיקאי, מבוני המחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית. השלימה את לימודי התואר השלישי בספרות אנגלית ובספרות קלאסית. בעקבות עבודת בעלה נדדה המשפחה לאנגליה, לארצות הברית ולדרום-אפריקה. כשלושים שנה היתה מרצה באוניברסיטת בר-אילן, בחוג לספרות עברית וספרות עם ישראל.
למדה יוונית, ובעידודו של פרופ' נתן שפיגל תירגמה לעברית את הפואטיקה לאריסטו, והוסיפה כרך מחקר, על הפואטיקה (הקיבוץ המאוחד, 1977, 1978). מחקרה הספרותי החשוב ביותר של פרופ' הלפרין הוא חקר ז'אנר הרשומון, כלומר הסיפור המסופר מפי כמה עדים מרכזיים ומצטרף למקבץ של קביעות סותרות, התובעות את אמת הסיפור לעצמן. בספרה ז'אנר הרשומון בסיפורת הישראלית (1991) היא מביאה הגדרות והבחנות לסוגים ולתת-סוגים של הרשומון ועומדת על התשתית האידיאית של הז'אנר בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובתורות הספרות המודרניות, ומציגה את סיפור הרשומון כניסיון ספרותי מתוחכם לפתור את הספקות והמחלוקות, את הניגודים והסתירות שבחיים המודרניים. היא מביאה דוגמאות מיצירתו של ויליאם פוקנר מצד אחד, ומיצירות עבריות של א"ב יהושע, צבי לוז, נתן שחם ואלישע פורת. פירסמה מאמרים רבים ועבודתה המחקרית זיכתה אותה בפרסים, בהם פרס הביקורת לשנת 1989.

ברקאי, עדה. "הפואטיקה בעברית: חדש מול ישן". במה 74-73. 1977. 74¬-79.

אלישע פורת ומערכת הלקסיקון