סופרת, שחקנית ועיתונאית
נולדה בירושלים. למדה משחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב" ובסטודיו למשחק של לי סטרסברג בניו יורק. השתתפה בכמה סרטים ישראלים, בהם "הקיץ של אביה" (1988), וכן בסרטים אמריקניים כמו "טריפל בוגי" (1991), "ליל הקשת" (1994) ו"החטא ועונשו" (2002). ב-1992 זכתה בפרס אופיר לשחקנית משנה על הופעתה בסרט "החיים על פי אגפא". שיחקה גם במחזות תיאטרון, בהם "הזוג" "המוזר" ו"על עכברים ואנשים", וזכתה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית משנה על תפקידה במי מפחד מוירג'יניה וולף (1977). עסקה גם בדוגמנות ובכתיבה עיתונאית, ומ-2015 עובדת כעורכת דין.
ב-2004 התפרסם ספרה הראשון מאז הלילה ההוא (כתר), שחלקו מבוסס על סיפור ילדותה בירושלים בזמן מלחמת ששת הימים. במרכז הספר רותי, אישה צעירה וחיננית, אם לשני ילדים רכים בשנים, שבעלה יואב נעדר במלחמה ואחר כך הוכרז חלל. רותי נעה בעולם אפרורי שהכול בו נטול משמעות ומנסה להתמודד עם הדמיון הרב של בתה הקטנה לאביה המת, וכן עם צרכיה כאישה צעירה ומינית, עם קשיי הקיום ועם רגשות הזעם והאשמה.
ספרה השני "יומן על רומן שהיה" (2008) מבוסס גם הוא על ניסיון חייה, והפעם על הגירושין שעברה. הספר כתוב ומעוצב כבלוג ועוסק בהתפוררותו של הרומן מבעד לעיניה של הצלע הנשית בו. הספר מיוחד מבחינת חזותו, ומעוצב כמסך של מחשב מקינטוש. בתחתית העמודים מופיעים ציורי סיגריות וכוסות קפה, שרבוטים שונים, כתמים וציורים של בנותיה של המחברת.
כוחה של דיקר בכנותה ובישירותה. כתיבתה אישית, הקריאה בספריה זורמת וחווייתית, ותחושותיה, בעיקר כאב וכמיהה לאהבה, עוברות אל הקוראים בעוצמה.

מיקולינסקי, רומי. "רומן פולנסקי". "וואלה!" תרבות ובידור. 11.1.2008; מנהיים, נועה. "המוות על-פי דיקר". עיתון תל-אביב ספרות ותרבות. 18.6.2004.

אמנון ז'קונט