פובליציסטית וסופרת בשפות העברית והאיטלקית
נולדה בפדובה, איטליה. עלתה לארץ ב-1968. פעילה פוליטית. בעקבות מות בנה בלבנון ב-1998 ובד בבד עם פעילותה במסגרת תנועת "ארבע אמהות" ששמה לה למטרה לגרום להוצאת צה"ל מלבנון, כתבה מאמרים רבים לעיתונות הישראלית שעסקו בנושא השכול מזווית ביקורתית.
פירות עטה מתפרסמים גם בעיתונים איטלקיים והיא חיברה כמה יצירות מקוריות באיטלקית, בהן La guerra negli occhi: diario da Tel Aviv (2003). קובץ סיפוריה היחיד בעברית, "ביצה של שוקולד" (2000), מתבסס על תורת הקבלה שאליה התוודעה לאחר מות בנה. הסיפורים, המערבים בין מציאות לדמיון, מעוצבים בתבנית של סיפורי מופת ומוסר, שדרכה היא דנה במציאות המדינית הישראלית בזיקתה לנושאים כמו משמעות חייו של אדם, השגחה עליונה ואפשרויות תיקון. הסיפורים כתובים בלשון מליצית, אשר מתנגשת לעתים עם התכנים האקטואליים, ויש להם גוון דידקטי. תרגמה מאיטלקית את ספר הילדים "הפלאץ' הגדול" (2002) מאת קיארה קארר.
זכתה ב"פרס השלום והפיוס" של מרכז פרס לשלום על פעילותה בפרויקט סיוע רפואי לילדים פלסטינים (2005) וכן בתואר אבירות מטעם הרפובליקה האיטלקית (2007).

יוסף, דורית. "הקרבה, מחאה ומשמעות: עיון בטקסטים של שתי אמהות שכולות, רבקה גובר ומנואלה דבירי". "מסכת" 9. 2009. 110-81; מלצר, יורם. "כשהצורה מושלת בתוכן". "מעריב" מוסף שבת. 15.9.2000. 26.

חן שטרס