משוררת, עורכת ומתרגמת בשפה הערבית
נולדה ברמלה, שם גדלה בשכונה יהודית. בוגרת תיכון עברי רמלה-לוד. עברה לתל אביב ומתגוררת כיום בחיפה. התחילה את דרכה הספרותית בכתיבה בעברית ועברה לכתיבה בשתי השפות, עברית וערבית. את שיריה הראשונים פירסמה בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותה בת שש-עשרה.
קובץ השירים הראשון שלה בערבית יצא לאור בירושלים ושמו "כך אני שרה" (מנשורת צלאח אל-דין, 1979). קובץ זה יצא גם בביירות באותה שנה ללא רשותה או תמיכתה (בהוצאת מנשורת פלסטין אל-ת'ורה). ב-1981 פירסמה קובץ משיריה בתרגום לעברית שכותרתו "אני אוהבת בדיו לבנה" (תרגום: ששון סומך, ספרית פועלים, 1981). רבים משיריה תורגמו לעברית ולשפות נוספות.
כתיבתה הקדימה בתכניה ובפואטיקה שלה את כתיבתן של משוררות ערביות בארץ ובעולם הערבי. היא משתמשת בתבניות שיריות מודרניות כחרוז לבן, ונותנת ביטוי לתכנים ליריים וארוטיים, ארספואטיים ופוליטיים. בולטת בשיריה השאיפה לחופש אישי, מגדרי ולאומי, המובעת באמצעות דימויים מעולמות הטבע והנוף המקומיים, כמשתמע מהשיר ""אני אוהבת בדיו לבנה"": "הַמּוֹלֶדֶת המעונה הסתננה בֵּינוֹת לָרוּחַ/ וּלְכַנְפֵי הַצִּיפֳּורִים/ בְּתוֹכִי/ וַאֲנִי אֵין לִי אֶלָּא עוֹרִי/ וַחֲלוֹם בִּדְיוֹ לְבָנָה/ וְעֵינַיִים גְּדוֹלוֹת כַּכַּרְמֶל". לעתים היא עוברת מתקווה לייאוש כשהיא נסמכת על פרשיות ודמויות מופת דתיות והיסטוריות. דוגמה בולטת ניתן לראות בשיר "אני מצמידה את האותיות לשפתי" שבו מוזכרים במשפט אחד גם ישו וגם צלאח א-דין ("חיילים של מים", 1988, 13-11).
עבדה שנים רבות לצדו של אמיל חביבי, שאיתו ועם סמיח אל-קאסם הקימה את הוצאת "ערבסק" (1989). יחד עם חביבי ייסדה את כתב העת "מאשרף", ולאחר פטירתו (1996) נסגר כתב העת. אך ב-2002 חודשה פעילותו, ומאז מכהנת דאוד כעורכת הראשית שלו. זהו כתב עת לענייני ספרות ותרבות בערבית המשמש במה לפרסום יצירות ומאמרים מישראל, מהרשות הפלסטינית ומארצות ערב, ונכללים בו גם תרגומים מהספרות ומהעיתונות העברית והעולמית.
היתה שותפה למשורר אמיר אור בניהול סדנאות כיתת השירה היהודית-ערבית של "הליקון", כאחראית על משוררים בערבית וכמסייעת בתרגום שירי המשתתפים מעברית לערבית ולהפך, והיא עורכת שותפה לקובצי שירה פרי אותן סדנאות, לרבות הקובץ "שירה חדשה עברית וערבית" בהוצאת עמותת "הליקון" לקידום השירה בישראל (2007). מרבה לתרגם מאמרים ויצירות ספרות מעברית לערבית. כמו כן תירגמה מערבית לעברית את המחזה "הלילה וההר" מאת סעיד מכאווי, שהוצג ב"חאן הירושלמי" ב-1994. זוכת פרס ברלסון (1997) על פועלה התרבותי להבנה בין יהודים ופלסטינים.

Ami Elad-Bouskila. "The Other Face: The Language Choice of Arab Writers in Israel". Modern Palestinian Literature and Culture. London: Frank Cass, 1999. 32-62; Lavie, Smadar. "Border Poets: Translating in Dialogues", Women Writing Culture. Berkeley: University of California Press. 1995. 412-427; Levy, Lital, Lenah Salaymeh and Adriana Valencia. "Poetic Structures on Contested Space: The bayt/bayit of Siham Daoud and Shelley Elkayam". Critical Sense 9:1. 2001. 9-54.

חנה עמית-כוכבי ואריאל שיטרית