סופרת
נולדה בחיפה. בילדותה נדדה בארץ עם משפחתה בעקבות אביה ששירת בצבא הקבע. את לימודי התיכון סיימה בבית הספר ע"ש רוטברג ברמת השרון. לאחר שירותה הצבאי למדה ספרות כללית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסקת בהוראת ספרות וכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי-דמוקרטי בהוד השרון ובהנחיית סדנאות כתיבה לילדים, לבני נוער ולמבוגרים.
ב-1996, עם סיום לימודיה, התפרסם סיפורה הראשון, "לישון", בדף לספרות של "על המשמר". במשך כחצי שנה פורסמו סיפורים שלה אחת לשבוע בעיתון "דבר" וקובצו בספרה הראשון, "עכשיו תכתבי" (1997, ספרית פועלים). זוהי אסופת סיפורים קצרצרים הכתובים בגוף ראשון מפי מגוון דמויות הנתונות בקונפליקט פנימי, שמבטא חיפוש מתמיד אחר השלמה ושלווה.
כעבור שנתיים יצא לאור הרומן הראשון שלה, "רואה את הקולות" (1999). במרכזו מסע פרֵדה של הגיבורה מאמה ומביתה בקיבוץ דתי אל חיפוש משמעות בהודו הרחוקה, על רקע מצוקה פנימית עזה וצורך בבירור זהותה המינית. באותה שנה העלתה עם השחקנית והמשוררת אילנה רף קולאז' תיאטרלי בשם "מסתכלות", במסגרת תיאטרון הפרינג' של "צוותא" תל אביב. המופע הורכב ממונולוגים שהתבססו על סיפוריה הקצרים של גליל ועל שיריה של רף.
כעבור חמש שנים התפרסם קובץ הסיפורים "תראי אותי" (2004). הסיפורים עוסקים בקשר בין אהבה להרס עצמי, כאשר ברבים מהם מיטשטשים הגבולות בין השניים. הקריאה ""תראי אותי"" מופנית אל הזולת, והופכת ממשאלה ויזואלית לכמיהה נפשית להתקבל, הן על ידי האחר והן על ידי האני עצמו.
הרומן השני שלה, "בית. אהבה" (2006), מתאר שבוע גורלי בחייה של צעירה תל-אביבית הנתונה במשבר נפשי בעקבות הצמתים המרכזיים של חייה: אביה שהסתלק לפני שנים ומגיע במפתיע לביקור; אמה הערירית שמסתירה סוד אפל; בעלה שבגידותיו והשבר ביחסיהם מחייבים אותה למצוא מקום חדש; וכלב אחד אבוד הכרוך אחריה והופך להיות לה בעל ברית נאמן. בה בעת היא מכירה בחורה השובה את לבה, ובין השתיים מתפתח קשר רומנטי המעלה את השאלה האם תצליח למצוא לעצמה בית חדש ואהבה.
ברומן בצִלו (2009), ניצבת גם כן צעירה תל אביבית, המנסה למצוא את מקומה ואת זהותה. עמית, איתו היא מתגוררת, רוצה לעשות עמה ילד, ומתלבט באשר לזהותו המינית. גם בספר זה נידונה סוגיית הבדידות, והרצון לקשור קשר עם הזולת.
לבד מספרי הפרוזה שפרסמה, הוציאה גם שני ספרי שירה: כשהאיילה תחלוף (2014), ואני רוצה לספר לך הרים וגבעות (2016).
כתיבתה מאופיינת בריאליזם נוקב, בהתבוננות עצמית ובחשבון נפש. סיפוריה הופיעו באנתולוגיות "נימפה בג'ינס, סיפורי נשים" בעריכת דורית זילברמן וציפי שחרור (1998) ו"עיר, סיפורים תל-אביביים" בעריכת עליזה ציגלר (1999). סיפורים אחרים התפרסמו בכתבי העת "מטעם" ו"מסמרים".

הרצוג, עמרי. "צו התשוקה והקהילה". "הארץ" תרבות וספרות. 20.8.2004. 4; לאור, יצחק. "סקס, מוות, שינה". "הארץ" תרבות וספרות. 20.10.2006. 4.

יובל פז