סופרת
נולדה בקריית טבעון וחיה בה שנים רבות. למדה ספרות ומקרא במכללת "אורנים" וספרות השוואתית לתואר שני באוניברסיטת חיפה. עבדה כמורה לספרות ומחנכת בתיכון בקריית טבעון. בזמן שהיתה בוונקובר, קנדה (2009-2003) עסקה בהוראת ספרות עברית למבוגרים.
פרסמה ארבעה רומנים. שני הראשונים מושפעים מז'אנר הריאליזם הפנטסטי. הציר המעגן את עלילת הרומנים הוא המטא-נרטיב הציוני אך הרומנים חותרים במידה רבה לעיצוב משמעויות אוניברסליות. בשילוב המתקיים בה בין דמויות פלאיות לבין הסיפור ההיסטורי של ארץ ישראל הקדומה וההתיישבות בעמק, וכן בנימה הנוסטלגית, קרובה יצירתה לזו של מאיר שלו. שלא כמותו, יצירתה לא זכתה לתשומת לב של הביקורת וקהל הקוראים.
הרומן הראשון פרי עטה, "שממית בהיכלי מלך" (ספרית פועלים, 1987) בנוי במתכונת של סאגה בין-דורית והוא מגולל את קורותיהן של מספר דמויות אשר כוחות עליונים מנתבים את גורלן המשותף. העלילה מתרחשת במזרח-אירופה, בתל אביב, בחיפה ובמושב בעמק והיא מחושקת על ידי מלחמות: מלחמת העולם השנייה והשואה, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.
גם הרומן "דרך האלה" (1994) מספר את קורותיהם של מהגרים וילדיהם, שכוחות עליונים, כאן הם מתגלמים בדמות פלאית, משפיעים על חייהם. אך בשונה מהספר הקודם, זהו במידה רבה סיפור של מקום: ישוב חדש-ישן בצפון הארץ, ששמו הבדיוני, "ביסרה", הוא שמה הקדום של בית שערים העתיקה שבסמוך לחורבותיה שוכנת טבעון. בדומה ל"דרך האלה", ששולטת בו עמדה רטרוספקטיבית, הרומן "אהבת פתאום" (2008) מסופר על ידי אשה בוגרת הכותבת את סיפור אהבתה רבת-השנים לחבר ילדותה והמבקשת להשיג תיקון דרך מעשה הכתיבה. בשמור פתאום (2016) חוקרת נועה, אשה כבת חמישים, את סיפורה של אשה יהודיה מן המאה התשע עשרה אשר תמונתה צוירה בבודפשט, ומעלה את קורותיה על הכתב.
נקודת המוצא של הרומנים היא תפיסה של הילדות ושל ערש הולדתו של אדם כגורמים מכוננים אשר קובעים את גורלו. כך, דמויות המהגרים והפליטים, הנעקרים מערש הולדתם, מעוצבים כמי שתמיד יכוננו את חייהם היעדר או פגימה שאין להם תיקון.

אביו, שלמה. "יהלום שמימי באדמת ארץ ישראל". "מעריב" ספרות. 6.5.1988. 3; סלע, אביבה. "על '"דרך האלה"' – רומאן מאת טלי גבע", "קשר עין" 52. 1995. 17.
חן שטרס