סופר ומשורר
נולד בחולון, גדל ברמת השרון. את שירותו הצבאי עשה כטייס קרב ומדריך טיסה. לאחר השחרור למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. במהלך לימודיו השתתף בכיתת השירה של "הליקון", והיה כתב ומבקר ספרות בעיתונות. מ-2004 עובד כמדריך טיסה באנגולה, אפריקה, ומחלק את זמנו בין אנגולה ובין ישראל.
פירסם קובצי סיפורים, ספרי שירה ורומנים. בכתיבתו ניכר דגש על הארכיטקטורה של היצירה ובחינה של מבנים לא שגרתיים – בין השאר, באמצעות שילוב של ז'אנרים ביצירה אחת. כך כבר בספר הביכורים שלו "בבושקה" (הקיבוץ המאוחד, 1998), קובץ סיפורים שבהם משובצים שירים. בין השירים לסיפורים מתקיימים קשרים תמטיים. בנוסף, סיפור המסגרת – לפיו המספר מביא מכתביו של שכן שנפטר – משמש כעין הנמקה רחבה ליצירות המובאות בגוף הספר. הדוברים ברוב הסיפורים הם גברים המתארים רשמים, זיכרונות, או סדרת התרחשויות אבסורדיות.
ספר שיריו הראשון, "פשוט" (2000), מציע קריאה דרשנית בחמשת חומשי תורה, ומקדיש להם חמישה שערים, בהתאמה. שער שישי ואחרון מתייחס לספרים אחרים במקרא. השירים מתייחסים לפרשיות טעונות כמו עקדת יצחק, אונס דינה ועוד. הפרשנות החילונית המוצעת בולטת כבר בשורות הפתיחה: "בראשית ברא האדם את אלוהיו/ ו"הארץ" היתה כמו שהיתה מאז ומעולם". לעתים השירים מתארים היבטים הנעדרים מהטקסט המקראי (למשל, תגובתם של ההורים, אדם וחוה, לרצח הבל), במקרים אחרים מובלטת קריאת התיגר האידיאולוגית. כך, עם ישראל של היום מזוהה עם עמלק ועם המצרים, או מופיעה אקטואליזציה המציגה באור אירוני את גיבורי המקרא (למשל, משה כלהטוטן). הלשון מערבת שפה מקראית עם שפה עכשווית.
ספר שיריו השני, "חיי יום יום" (2003), כולו אישי. גם בו יש נושא מרכזי הבא לידי ביטוי בשערי הספר: "כניסה״, "מרפסת״, "חדר שינה" וכדומה, ועיקרו: חיים של זוג בתוך בית. הדובר מציב חפצים, דינמיקה זוגית, וגם את האמנות שלו עצמו, תחת זכוכית מגדלת. השפה עשירה ומוזיקלית, אך אינה מצייתת לחוקי החרוז והמשקל.
ב-2001 ראה אור הרומן שלו, "מים רבים", ובו קורותיו של טייס ריסוס המגלה שהוא חולה בסרטן. הגילוי מביא למסע שלו ושל אביו למדבר, בהדרכתו האמונה של מדריך בדווי. המסע הופך לגילוי של חיוניות וכעין התרסה נגד המוות הממשמש ובא. "ברזל", רומן בסיפורים (2008), הוא בעל מבנה ייחודי. בדומה ל"בבושקה" בין הסיפורים שזורים שירים, אבל בשונה ממנו, הדוברים בכל הסיפורים (להוציא האחרון) הם נשים, ובהן: קשישה המתמודדת עם שיתוק ופינוי למוסד סיעודי; אישה קרייריסטית הכורעת תחת העול; אשת מאפיונר המנסה לאזור אומץ להסגיר אותו, ועוד.
"ברזל" יצא גם כאלבום מוזיקלי (2008) הכולל חלק מהשירים המופיעים בספר. האלבום הוא חלק שני בטרילוגיה ספרותית-מוזיקלית, שחלקה הראשון הוא "אחד חלקי אחד" (2006), ספר שירה שעובד לאלבום רוק ומוקדש רובו ככולו למעשה הכתיבה. הספר "ברזל" עובד לסרט בשם להציל את נטע, שביים ניר ברגמן (2016).
רומנים נוספים שפירסם: "פרסה וכינור" (2005, תורגם לגרמנית); "גשר" (2007); ו"קסם וכזב" (2011).
זכה בפרס ברנשטיין לספרות (2006) ובפרס אקו"ם לעידוד היצירה (2007). זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז״ל (2014).

הרצוג, עמרי. "שני קווים תאומים". "הארץ" תרבות וספרות. 1.7.2005. ה'4; חיון, בר. ״שני חלקים בתוך השלם". "הארץ" ספרים. 5.10.2011. 7; לאור, יצחק. "החיים המשוערים שבגחלת". "הארץ" תרבות וספרות. 23.4.2004. ה'3.

נעמי ברנשטיין