משורר, סופר וחוקר ספרות
נולד בתל אביב ומתגורר בה. בן יחיד להוריו שרה ומרדכי (המשורר ב. מרדכי). למד בתיכון "עירוני ד" בתל אביב. למד ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן. את שירותו הצבאי השלים בשנת 1975, במקביל ללימודיו. מ-1970 לימד ספרות באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת חיפה, בטכניון ובמכללת לוינסקי. כיום פרופסור לספרות במכללת אריאל ובסמינר הקיבוצים. התמחה בספרות עברית מהמאה התשע-עשרה ועד זמננו, בקשרים בין ספרות לפילוסופיה ובספרות הפנטזיה (כולל מדע בדיוני).
בין תפקידיו הציבוריים: יו"ר אגודת הסופרים העבריים (2000-1995), נשיא פא"ן – ארגון הסופרים הבינלאומי (2001-2000) ועורך "מאזניים", ירחון אגודת הסופרים (1995-1989). בין כתבי העת האחרים שערך ועורך: "ראש", "ב. הסופר", "קיץ חורף" ו"מורשת ישראל", כתב עת מחקרי ליהדות ולציונות של מכללת אריאל.
שירו הראשון פורסם ב"הפועל הצעיר" על ידי ישראל כהן, בהיותו בן ארבע-עשרה. ספר שיריו הראשון, "לכל אילן שמיים" (קרני, 1967), ראה אור בהיותו בכיתה י"ב. יצירתו הספרותית נעה בין אקזיסטנציאליזם לפנטזיה. בשירים ובסיפורים הוא מתאר, בדרך של חוויה קיומית, עולמות חלופיים, האמורים לאתגר את העולם השגור והמוכר לנו. פירסם שבעה ספרי שירה, בהם: "מסעות רדופים" (1975); "ציפור ביד" (1996); "אהבה לצמחי מרפסת" (2001); "אולי" (2006), אחרי הגשם (שירים חדשים ומבחר שירים 2014-1964) (2015); ומספר דומה של ספרי פרוזה, בהם: "השעות הטובות הן שעות הלילה" (1994); "שריפות" (1985); ו"אדום וסיפורים אחרים" (2003). משנת 2017 מכהן כראש החוג לתואר ראשון בספרות עברית באוניברסיטת אריאל.
במחקרו הוא מנתח פנים שונים של האקזיסטנציאליזם ושל הפנטזיה. הוא מבקר את הספרות הישראלית על שלא נענתה די לאתגר הפנטסטי. מנגד, שיבח סופרים שלא הלכו בדרך הראשית של ספרות דור המדינה. בראשם יורם קניוק ויצחק אורפז. בין ספרי המחקר החשובים שכתב ניתן למנות את "מנדלי מוכר ספרים, עיון ביקורתי במכלול יצירתו" (דקל, 1979); "תלושים וחלוצים" (דביר, 1983); "הפנטסיה בסיפורת דור המדינה" (פפירוס, 1989); ו"אבי, פגישת ביניים – שירתו של ב. מרדכי ותקופתו" (תמוז, 1998).
ספרי שירה, סיפורת ומחקר שלו תורגמו לכמה שפות אירופיות, לסינית ולערבית. זכה בכמה פרסים, בהם: פרס ברנשטיין (1980, 1985, 1993), פרס ולנדרוד (1982), פרס קרן וולף (1988), פרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1988) ופרס ברנר (1997).

הולנדר, אורי. "בין המבט האגוצנטרי למבט המפוכח". "מעריב" ספרות. 16.8.2002; הולצמן, אבנר. "לעשות בשר למילים". "ידיעות אחרונות" ספרות. 12.6.1987; יגיל, רן. "הכול רק חלק מתוכנית גדולה, על יצירתו של אורציון ברתנא בכלל ועל שירתו בפרט". "נתיב" 4-3. יוני 2004. 98-99.

מערכת הלקסיקון