מתרגמת
נולדה בתל אביב לאמה רחל בלכוביץ' ילידת פולין ולאביה דוד הומי יליד עיראק. למדה ב"תיכון חדש". את לימודיה הגבוהים החלה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ובספרות צרפתית, המשיכה באוניברסיטת תל אביב והיא בעלת תואר שני בספרות צרפתית. שנים אחדות עבדה בהוראה בבתי ספר תיכוניים, ולאחר מכן הצטרפה לסגל היחידה להוראת שפות זרות באוניברסיטת תל אביב, משם פרשה בדרגת פרופסור. בשנות עבודתה שם הקימה את המגמה ללימודי תרגום במסגרת החוג לשפה וספרות צרפתית, וחינכה דורות של תלמידים, מהם שפנו לעבודה פעילה בתרגום (ארזה טיר-אפלרויט, עדינה קפלן, מיכל אסייג, מיכל סאבו ועוד).
תרגומה הראשון, "כיכר אטואל או: מקום הכוכב" לפטריק מודיאנו, ראה אור ב-1979, ומאז תירגמה יותר משלושים ספרים, בהם ספרי הגות, רומנים, קובצי סיפורים קצרים ו"מסות". תירגמה לעברית כמה מהיצירות הקלאסיות בספרות הצרפתית, בהן: "סילבי ואורליה" לז'ראר דה-נֶרְוואל (1983); "מכתבים פרסיים" למונטסקייה (1991); ומכתביו של דני דידְרוֹ בענייני אסתטיקה ("פרדוקס השחקן", 1983; וכתבים אחרים ב"מבחר הכתבים האסתטיים", 2005). גולת הכותרת של תרגומיה מהקלאסיקה הצרפתית היא הכרך הראשון מתוך שלושה של ה"מסות" של מישל דה-מונטֶין (2007), אחת מאבני היסוד של ספרות המערב, שאותו ליוותה במערך הערות עשיר.
פועלה התרגומי עומד בסימן התמודדות מוצלחת עם סגנונות ספרותיים שמגוונם רחב ביותר: מחד גיסא, יצירות מופת של המאות השש-עשרה והשמונה-עשרה, ומאידך גיסא, מיטב הספרות הצרפתית של המאה התשע-עשרה (שני קובצי תרגומים מכתבי מופָּסאן, "המתכון של רוֹזֶ'ה", 1997; "הַשָּׁמְכָּאן", 1999; וכן "דומיניק" של פרומונטן, 1995), ולבסוף יצירות שיצא שם למורכבות סגנונן, כגון ספריהם של ז'אן זֶ'נֶה ("המדונה של הפרחים", 1985; "יומנו של הגנב", 1991); של מרסל פרוסט ("אלברטין איננה", 1990); ושל ז'ורז' פֶּרֶק (W", או זכרון ילדות", 1991). עוד מתרגומיה: רולן בארת, "שיח האהבה" (1981); "סיפורים אוריינטליים" (1990); אלן רוב-גרייה, "ג'ין: בור אדום בין מרצפות מפורדות" (1981); אלבר קאמי, כלולות / הקיץ (1988); ז'אן מארי גוסטב לה קלזיו, משחק המזל / אנגולי מאלה (2002).
עבודתה זיכתה אותה בפרס מנשה לוין (1992, על תרגום "מכתבים פרסיים" של מונטסקייה); בתעודת כבוד של פרס אנדרסן (1992, על תרגום "אגדות פרו – סיפורי אמא אווזה"); בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1994, גם הוא על תרגום "מכתבים פרסיים" של מונטסקייה); ופעמים בפרס היצירה למתרגמים (1997) (2015).
היא הרימה תרומה עצומה להרחבת מאגר הספרות המתורגמת מצרפתית לעברית.

עמינדב דיקמן