משוררת
ילידת צרפת, נולדה במחנה מעבר של עולים ממרוקו לישראל. גדלה בשכונת הקטמונים בירושלים, והחלה לפרסם שירה בגיל עשרים וחמש. למדה ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשחק בבית הספר לאמנויות הבמה, "בית צבי". ספרה הראשון "מעונינת, לא מעונינת" (הקיבוץ המאוחד) ראה אור ב-1983, ובחייה פרסמה עוד שני ספרי שירה: "שיבולת דקה בכד חרס עתיק" (1985) ו"צמא" (1990). כשנתיים לאחר מותה בתאונת דרכים ראה אור ספר שיריה הרביעי אקזיסטנציָליזם חרד. שיריה פורסמו באנתולוגיות, בעברית ובאנגלית, בהן אנתולוגיה לספרות מזרחית מאה שנים מאה יוצרים, שערך סמי שלום שטרית (כרך שירה, 1999), אנתולוגיה לשירה עברית פמיניסטית באנגלית The Defiant Muse, שערכו שירלי קאופמן, גלית חזן-רוקם ותמר הס (1999), ובאדומה: אנתולוגיית שירה מעמדית (בעריכת יערה שחורי, רועי צ'יקי ארד, יהושע סימון, אסמא אגאברייה, ניר נאדר, מרואן מח'ול, תורכי עאמר ומתי שמואלוף. בהוצאת אתגר, מעין ו"הכיוון מזרח", 2007).
הושפעה מהפריחה בשירת הנשים ובשירה המזרחית בשנות השמונים וגם השפיעה עליה, ובמיוחד על שירת הנשים המזרחית שצמחה בירושלים, שמהיוצרות שלה היו אמירה הס, ברכה סרי ושלי אלקיים. היא אף הקדישה לאמירה הס "שיר ידידות מזרחי ואדיפאלי" (בתוך "שיבולת דקה בכד חרס עתיק"). בהשפעת יונה וולך היא כתבה על מגדר, מיניות וזוגיות, ושרטטה דמויות נשים מזרחיות ממעמד כלכלי נמוך. בשיריה מתקיים מתח "גיאוגרפי" בין השירים המתרחשים במקומות הבילוי הבוהמייניים במרכז ירושלים לבין השירים שמקומם הוא השוליים העירוניים של הקטמונים ושכונת גילה, שם התגוררה.
העמידה באופן מפורש בחזית שירתה את הקושי לכתוב, ועם זאת גם את הרצון העז לכתוב. שירתה אינטנסיבית ובעלת יסוד וידויי-קיומי, לרוב בלשון פשוטה המושפעת ממהלכו של זך בשירה העברית (דובר אישי-פרטי, והימנעות מפיגורטיביות צבעונית), תוך הכנסת אוצר מילים לועזי, בעיקר מתחום הפסיכולוגיה. אך לעתים מופיעים בשיריה יסודות ארכאיים ומוגבהים. נודעה בתיאטרליות שבה קראה את שיריה בערבים ספרותיים, וכן בחייה הסוערים, שמצאו ביטוי בשירתה. היא השפיעה על משוררים דוגמת ויקי שירן וסמי שלום שטרית.
בשנת 2018 התפרסם הספר רק האוויר בחוץ שגיא שקיבץ את כל שיריה של בן שמחון שפורסמו בספריה הקודמים, כמו גם שירים מהעיזבון.

אלמוג, אהרון. "חצי נחמה לעדות המזרח". "ידיעות אחרונות", מוסף ספרות. 7.10.1983. 3, 7; אלקים, שלי. "בשר ודם והד". "הארץ", תרבות וספרות. 2.8.1996. ד'2; עלון, קציעה. ״מזרחיות בין 'מסכה' ל'פנים", בין 'אם' ל'אב': עיון בשלושה שירים של מירי בן-שמחון". "הכיוון מזרח" 8, 2004. 54-50; שלוש, שמעון. "אני קרובה לאלוהים. אני אהבה". (אחרית דבר). "אקזיסטנציליזם חרד". ירושלים: כרמל. 1998. 51-50.
אלמוג בהר