סופר, משורר, מחזאי ותסריטאי
נולד בעיירה ספרו שבמרוקו. עלה לישראל ב-1947 עם משפחתו באוניית המעפילים "יהודה הלוי", שנתפשה בדרכה ויושביה שולחו למחנה מעצר בקפריסין. משם עלה עם אחיו ב"עליית הנוער" ולבסוף התאחד עם משפחתו שהתיישבה בחיפה.
התגייס לצנחנים ולחם במבצע קדש וכן במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון הראשונה. למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל פירסם שירים ראשונים במוספי הספרות בעיתונות ובכתבי העת "גזית" ו"קשת". ספר שיריו "ימות שקט וחול" (מחברות לספרות, 1965) זיכה אותו בפרס קרן אנה פרנק. שלח ידו בכתיבה עיתונאית כחבר מערכת "מעריב", ומאוחר יותר, לאחר רצח רבין, פירסם טור שבועי בעיתון "דבר ראשון". לאחר מלחמת ששת הימים נסע ללמוד באוניברסיטת הסורבון בפריז, וכתב עבודת דוקטור שעסקה ביחסים בין הטרגדיה היוונית לקולנוע. ב-1972 החל ללמד תיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב והיה ממייסדי החוג לקולנוע, שבו פעל עד צאתו לגמלאות, בדרגת פרופסור מן המניין.
מחקריו עוסקים בעיקר בקולנוע האיטלקי, ומתמקדים ביוצרים מיכלאנג'לו אנטוניוני, פייר פאולו פאזוליני ופדריקו פליני. יצירתו של האחרון היוותה את מרכז כתיבתו ועליה כתב את ספרו "אישה עם שלושה שדיים: נשים בקולנוע של" Fellini, שהתפרסם ב-2004.
מחזהו הראשון, "מלך מרוקאי": דרמה קבלית בשלוש מערכות", התפרסם ב-1980 והועלה בתיאטרון "הבימה", בליווי מוזיקלי של להקת "הברירה הטבעית". המחזה תורגם לצרפתית, והיווה תשתית לתסריט "המשיח". המחזה מתאר את היסחפות יהודי ספרו בלהט משיחי. ממחזותיו הנוספים: "בוזמימה" הועלה בתיאטרון "לילך" בבימויו של חנן שניר והוצג בהיכל התרבות בתל אביב
בעיבוד מוזיקאלי של ישראל בורוכוב; "1948", שהועלה בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב בעיבוד של פרופ' תום לוי ועיבוד מוזיקלי של פרופ' חנה הכוהן; ו"הדרך לירושלים – המסע של אוניית המעפילים יהודה הלוי" שבוים על ידי רועי מלכא במרכז העירוני לאמנויות הבמה והתיאטרון בשיתוף סטודיו "במה" בחדרה.
פירסם שלושה קובצי סיפורים: "המהלכים על המים" (1997), "הולכת עם כמון חוזרת עם זעתר: סיפורי אהבה מרוקאיים" (2002) והאחרון שבהם, "פנטזיה מרוקאית" (בליווי מתכונים מהמטבח המרוקאי), התפרסם ב-2009. פרסם שלושה רומנים נערה בחולצה כחולה (2013); המרוקאי האחרון (2016) וזרים (2018). שלושת הרומנים, שיש בהם יסוד אוטוביוגרפי, מספרים את סיפורו של יונתן מרציאנו, צעיר ממשפחה מרוקאית. הספר הראשון מתאר את נעוריו של יונתן ואת היחסים המתוחים שבין העדות בישראל. הספר השני מתאר את קורותיו של מרציאנו במלחמת ששת הימים. הספר השלישי מתאר את לימודיו של יונתן בפאריס ואת המתח שבין התרבות המסורתית שממנה בא לאהבתו לקולנוע המערבי. ספריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, איטלקית וערבית. הרומן "נערה בחולמה כחולה" תורגם ב-2021 לערבית מרוקאית והיה בכך לרומן הישראלי הראשון שמתורגם לערבית במרוקו.
הפיק שני סרטים תיעודיים: "השיבה הביתה", הבודק את שורשי המחזה "מלך מרוקאי", יצא ב-1984 ומוצג בבית התפוצות; ו"הסרט על גבריאל בן שמחון ובנו יונתן" (2010), המתחקה אחר מסעם של האב ובנו בעקבות גלות יהודי מרוקו. ב-2011 הוציא את ספר המחזות "אבשלום: ציון חמדתי".

אורין, דן. "הבעיה העדתית בתיאטרון הישראלי". תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. 2004. 188-171; לוי, תום. "אחרית דבר". "חתונה בכותל". תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. 2007. 108-103; קמחי, רמי. "איפה הנשים כולן, שאהבנו? (הן כאן)". "מאזניים" ע"ט (5-4). 2005. 68-67.

רון לסרי