סופר
נולד בקיבוץ בית זרע, בנם הבכור של דניאל ושושנה בן נחום. אביו היה משורר, חוקר ספרות ומתרגם. למד והתחנך בבית הספר היסודי והתיכון של הקיבוץ, וכבר בילדותו בלט בחריפות שכלו ובידענותו יוצאת הדופן. בנעוריו היה מדריך כריזמטי בתנועת הנוער "השומר הצעיר". ב-1959 התגייס לחיל התותחנים, והיה קצין. לאחר השחרור חזר לקיבוץ, עבד בענף הבננות, ובמקביל לימד היסטוריה בתיכון של הקיבוץ. בסוף שנות השבעים עזב את בית זרע ועבר לתל אביב.
כתב שני ספרים. הראשון, "וידוי" (זמורה ביתן, 1991), הצליח מאוד ואף עובד למחזה יחיד בשם "יהודי בחושך", שהוצג ב"הבימה" בביצועו של שמואל וילוז'ני (המחזה אף תורגם לגרמנית). עלילתו מתרחשת ב-1485, שבע שנים לפני גירוש היהודים מספרד. במרכזו כומר בן ארבעים ושלוש, אנדרס גונסאלס, בנו של יהודי מומר, המתוודה בפני מורו וידידו הקרוב על כך שגילה מחדש את יהדותו. מאחורי הפרגוד, בתא הו"וידוי"ים, יושב אינקוויזיטור ורושם פרוטוקול של דבריו. המחבר הסתייע בפרוטוקולים של האינקוויזיציה בטולדו ובקטעים ממחקריו של פרופסור חיים ביינרט.
גם ספרו השני, "אינדיאנפוליס: אפוקליפסה" (1999), מעוגן בסיפור היסטורי ומתרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה. במרכזו הטבעתה של ספינת הדגל האמריקנית אינדיאנפוליס, על ארבע מאות מלחיה, על ידי צוללת יפנית. הניצולים שחו ארבעה ימים במימי האוקיינוס הסוערים, בעוד השמש קופחת מעליהם והמים סביבם רוחשים כרישים. הצי האמריקני התעלם מדממת האלחוט. רוב אנשי צוותה של הספינה לא היו מודעים למהותו של המטען שפרקה בטרם טובעה – פצצת האטום שהוטלה על הירושימה.
בסיפור משולבות זו בזו נקודות המבט של הצד האמריקני ושל הצד היפני ומעורבים בו זמנים שונים ומבעים מגוונים: דבריו של המספר, מונולוגים ודיאלוגים. הסופר מבליט באמצעות האירוע המלחמתי את התנגשות התרבויות, ושזורים בו רבדים תרבותיים וציטטות ממקורות שונים המעניקים משנה תוקף למבנה העומק של הסיפור. בשני הספרים ניכר שילוב בין ידע היסטורי מקיף ומעמיק לבין כתיבה עשירה ועלילה מורכבת.
זכה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (2001).

אלמוג, זאב. "אדמירלים עם מזל". "מערכות" 376. 2001. 61-58; שבתאי, אהרן. "בשבח התמימות". "מעריב" ספרות. 13.9.1991. 57-56; שץ, אבנר. "ציד של אנכרוניזמים". "הארץ" תרבות וספרות. 1.11.1991. 8.

אורנה קזמירסקי