משורר
נולד בבאר שבע וגדל בראשון לציון. רוב ילדותו גדל בבית סבתו. ב-2001 החל ללמוד תסריטאות בבית הספר ע"ש סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, ומאוחר יותר למד במכללת "עלמא" בתל אביב. שיריו הראשונים פורסמו בכתב העת "מטעם".
אחד מהמשוררים הבולטים ילידי שנות השבעים. שיריו מצליחים להכיל קטבים פואטיים, ובכך ליצור אישיות וקול שיריים מלאים, רחבי מנעד ולא "ספרותיים". רחבוּת וגיוון אלה הם המייחדים אותו מרבים ממשוררי דורו, הנוטים אל הנוסח הלירי המצומצם. בלשונה של הלית ישורון על גב ספרו הראשון: "אינָה דָדָה: משירי האֵם הגדולה" (כתר, 2007): "זו שירה שהחיים – ולא הספרות – הצמיחו". יש לו שירי רטוריקה וזעם (גם פוליטי) לצד שירים שבהם דקות הבחנה של משורר הייקו; שירי תפילה זכים לצד שירי בְּזוּת וארוטיקה מחוספסים; עידון של שירי אהבה לסבתא שבצדו גם גופניות, שאינה שכיחה בשירה כזו: "אֲנִי רוֹצֶה לְהַכְנִיס אֶת הַיָּד עַד הַמַּרְפֵּק לַגּוּף הַזֶּה שֶׁלָּךְ, לִמְצֹא/ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְּנֻוֶּלֶת הַדַּקָּה הַזֹּאת שֶׁמִתְחַבְּאָה בָּךְ" (""אינה דדה""). כך, על ידי הפיכת מערכת היחסים עם סבתא האהובה לגופנית ואף לארוטית, נמנע השיר מסנטימנטליות וטוען את הזיקה אל הסבתא בכוח שיש בו התמזגות מוחשית, ולא רק רעיונית.
לצד גופניותם הישירה וזעקתם הראשונית של חלק מהשירים אפשר למצוא בהם גם תמונות שיר צלולות, כמו בשיר שיצוטט כאן במלואו: "אֶתְמוֹל אָכַלְנוּ לִפְתָּן/ אַבָּא עָמַד – פּוֹתְחָן שִׁמּוּרִים/ הָאוֹר בַּחַלּוֹן הִתְּרַפָּה/ נִכְנַס פַּרְפַּר הַחֲלוֹם הַשָּׁחֹר/ הִתְיַשֵּׁב עַל מִצְחוֹ/ הָעוֹר בְּפָנָיו מִתְקַּשֶּׁה" ("אינה דדה"). ביטון מצליח לטעון את השיר בהיסוס שותק, חידתי וטעון. כך הוא עושה גם בשיר "מהגר חלום": "אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי מִטָּתֵךְ/ וְעוֹרֵם עָלַיִךְ מִזְוְדוֹת עוֹר סְגוּרוֹת/ מַמְשִׁיךְ וּמְהַדֵּק בְּכֹל הָרְצוּעוֹת/ […] עַד שֶׁכִּסִּיתִי גַּם אֶת עֵינַיִךְ/ וְהֵיכָן שֶׁהָיָה הַפֶּה יוֹנֵק/ נוֹצֵץ עַכְשָׁו אַבְזָם בַּרְזֶל גָּדוֹל" ("מטעם" 15, 2008).
ב-2013 פרסם את הספר מחברות התבוסה. ספרו האחרון, עד כה, הוא אחותי בזוהר (2017).
ב-2007 זכה בפרס שר התרבות למשוררים בראשית דרכם (2007); בפרס טבע בפסטיבל השירה במטולה (יוני 2008); בפרס מתנאל-כנס כיסופים (2013); בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול (2015); בפרס לנדאו של מפעל הפיס (2016) ובפרס בוסתן של הספריה הלאומית (2018).

בורשטיין, דרור. "גם הירח והכוכבים הם חלק מן המקום". הארץ. 10.3.2008. 6, 8; הירש, אלי. "תרופת סבתא: על ספר שיריו של יעקב ביטון 'אינָה דָדָה"'. "ידיעות אחרונות" 7 לילות. 25.1.2008. 23; נאור-פרלמן, סיגל. "יותר משקל של הווה לדברים". "מטעם" 10. יוני 2007. 60-52.

דרור בורשטיין