משורר, מחזאי ומתרגם
נולד בבאלין, פודוליה, היום אוקראינה. קיבל חינוך מסורתי וכללי. למד באוניברסיטה של קייב. עלה ארצה ב-1921 ועסק בהוראה. את דרכו הספרותית החל בארץ בכתיבת מחזות ושירים, בתרגומי מחזות, בתמלילים להצגות האופרה הארץ-ישראלית ובחיבור ספרי לימוד. מחזותיו הועלו על הבמה, אך לא כולם נדפסו.
יצירתו הדרמטית נחלקת לשתי תמות מרכזיות: המאבק על גאולת העם והארץ והסיפור המקראי. המחזה "מיכל בת שאול", אחד מטרילוגיית המחזות שלו, הוצג בהצלחה ב"הבימה" (1941). שני המחזות האחרים בטרילוגיה הם "אהבת נעורים" ו"המודחת". מחזה ידוע אחר שלו הוא "האדמה הזאת", שהוצג ב"הבימה" (1942). במרכזו מייסדי חדרה וחוויותיהם: סבלם בעת הקמת המושבה בגלל מחלת הקדחת, שמחתם הגדולה על מציאת מים ועוד. המלחין עמנואל עמירן הלחין למחזה את השיר "ושאבתם מים בששון" למילים מספר ישעיהו.
עוד מיצירותיו: "מן המצר", חיזיון בשלוש מערכות מחיי הפועל העברי בארץ (1932); "אהבת נעורים", מחזה בשלוש מערכות (1950); "חומת ירושלים", חזיון-חג בשני חלקים וסיום (1965); "לאורך השביל", סיפורים ורשימות (1973); "ביכורי-סתיו", שירים על סף פרֵדה (1975); "אשנבים": פרקי עיון, דברים, זיכרונות (1978).
חיבר שירים שזכו ללחן והפכו למוכרים ומושרים, בין השאר "שירת הנודד" הידוע בפתיחה "הי ציוניוני הדרך" ללחן של מרדכי זעירא, וכן "עד אור הבוקר", "איל איל בן קרניים" ועוד. שיריו ופזמוניו הולחנו בידי טובי המלחינים, כמו יששכר מירון, ידידיה אדמון, מרדכי זעירא, דריוס מיו, מנחם אבידום, חיים צור, משה וילנסקי, עמנואל עמירן ואחרים.
כמה ממחזותיו ומספריו תורגמו לאנגלית ויצאו לאור על ידי ההסתדרות הציונית. הוא תירגם מיידיש את מחזהו של ה' לייוויק "גזר", שהוצג ב"הבימה" בראשית שנות הארבעים, וכן קובץ משיריו של יוסף פפירניקוב, "אילן ויער", במהדורה דו-לשונית יידיש ועברית (1966, ושוב 1985).
פרס אקו"ם בתחום הספרות נקרא על שמו.

בן-מרדכי, יצחק. "אדמת חדרה הקדושה". "משקפיים" 31. 1997. 13-10; זמורה, ישראל. "על סף הפרידה". "מאזניים" מ"א (6). 1975. 434; טנאי, שלמה. "הנאמן לדרכו". "ידיעות אחרונות" ספרות. 22.5.1981. 3; פיינגולד, בן-עמי. "תיאטרון ומאבק: חדרה ו'"האדמה הזאת"'‬". "קתדרה" 74. 1994. 156-140; שוהם, חיים. "בין מחזה היסטורי למחזה תנ"כי: על מחזותיו של אהרן אשמן". "מאזניים" ל"ו (6). 1973. 454-450.

אלישע פורת