סופר
נולד בווילנה וגדל בלודז', פולין, שם שוטט לבדו כילד בתקופת הדמדומים שקדמה למלחמת העולם השנייה, בעיקר באזורי השוליים של העיר: מקומם של הדחויים מרצון או מכורח, ספק סוחרים, ספק סרסורים ל"דבר" עבֵרה, גנבים קטנים וגדולים, זונות וכיוצא באלה.
במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בבית היתומים של יאנוש קורצ'ק בגטו לודג'. ב-1948 עלה לישראל והתגייס לפלמ"ח. עסק בעיסוקים שונים ומשונים. בין השאר היה בוקר סוסים בקיבוץ עמיעד, מלח בספינות דיג ועוזר לגיאולוג בקידוחי נפט בערד. במקביל צייר ופיסל.
כסופר התפרסם לראשונה בעקבות סיפור בשם "דודה אסתר", ששלח לתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" (1991). הסיפור זכה במקום הראשון ושופטי הפרס (אהוד בן עזר, חנה הרציג ואיל מגד) ציינו בין השאר כי: "ל'דודה אסתר' איכויות המוכרות הן מבשוויס-זינגר והן מאיסק בבל: הווי של עולם תחתון יהודי שסבל וחום משמשים בו בערבוביה. מה שכובש בו הוא ההומור. הומור שהוא האמצעי היחיד, כמדומה, המסוגל להתמודד עם התקופה שבה מתרחש הסיפור". הסיפור "דודה אסתר" שימש כבסיס לרומן בשם זה שראה אור בסדרת "צד התפר" (כתר, 1992). זהו רומן בגוף ראשון שמשוקעים בו חומרים ביוגרפיים, והוא חושף בפני הקורא הישראלי פנים לא מוכרות של היישוב היהודי בפולין ערב מלחמת העולם השנייה. הוא נמסר כולו במונולוג דרמטי, בשפה קולחת ועסיסית, רוויה זכרי לשון מיידיש, מנומרת לרוב בקריצות הומוריסטיות ממזריות. הספר תורגם לכמה שפות אירופיות.
הרומן השני שלו, "רחוב דולנה" (1995), הוא המשכו של הרומן הראשון, הן מבחינת זירת הפעולה ומערך הדמויות והן מבחינת הנימה הסיפורית ותפישת העולם העולה ממנו. זהו גם סיפור על הקשר העמוק בין בדידות לאמנות. אברום-לייב המספר, בן דמותו של הסופר, שורד בעולם גדוש תלאות בזכות הסיפורים הנוגעים ללב והמצחיקים שהוא שומע ומשמיע.
ב-2007 פירסם אקשטיין שני ספרים שעניינם חוויותיו מתקופות אחרות בחייו, כולל ובעיקר השנים הרבות שבהן חי ועבד בראש פינה. הראשון הוא "סיפורי יום-יום" בהוצאה עצמית והשני "4 עונות של לילה", שיצא בהוצאה בשם גוטה-גוטה. גם בספרים אלה יש עניין ספרותי ותרבותי, אך ניכר הבדל איכותי של ממש בינם לבין ספריו הראשונים.
נפטר ב-2015

ויסמן, ענת. "סיפור שלא עושה עניין מכלום". "דבר". 10.7.1992. 24; לאופר, רות. "הסיפור הקצר, הקטעים והרומן". "עתון 77" 189. אוקטובר 1995. 6-7;
Birstein, Yossel. "The bones that took the skin: Yossel Birstein interviews Arieh Eckstein". Modern Hebrew Literature (10). Spring/Summer 1993. 28-30.

יגאל שוורץ