משוררת, עורכת וחוקרת
נולדה בחיפה. למדה בבית הספר התיכון "לוינהרץ" בקריית מוצקין. עם סיום לימודיה התגייסה לצבא ושירתה כקצינת חינוך. למדה באוניברסיטת חיפה היסטוריה של עם ישראל וייעוץ חינוכי. ב-1981 סיימה תואר ראשון וב-2001 סיימה תואר שני בחוג לחינוך באוניברסיטת ליברפול. נושא התזה: "טיפול קוגניטיבי התנהגותי בקריאה אצל תלמידים שאובחנו בבעיות קשב וריכוז״. ב-2008 הגישה את עבודת הדוקטור במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. נושאה: "קבלה, אהבה ומשיחיות בפואטיקה של רבי ישראל נג'ארה״.
פרסומה הראשון כמשוררת היה שני שירים שפורסמו ב"משא", מוסף הספרות של העיתון "דבר", ב-1979. לאחר מכן ראו אור קובצי השירים "תמצית עצמו" (הקיבוץ המאוחד, 1981); "ניצת הלימון" (1983); "מתוך שירת הארכיטקט" (1986). בהולנד פירסמה ב-1983 את קובץ השירים באנגלית Simple Days, ומבחר משיריה במהדורה דו-לשונית עברית-הולנדית Selected Poems (1984).
בשירתה בולט קול נשי חזק, שפונה אל גבר ומשקף קשר שמתערבת בו מציאות קרה, ודורשת ראייה חפה מכל אשליה: "אַתָּה יָשֵׁן. גַּבְּךָ קָשֶׁה. נְשִׁימָתְךָ קָשָׁה./ אֲנִי אֶקְרַב סַכִּין בְּתוׂךְ אַהֲבָתְךָ./ אֲנִי אָבוׂא כָּאֵד בְּעַרְפִלֵּי לִבְּךָ./ אַתָּה תֵּלֵךְ/ וְרַק מַה שֶּׁיִהְיֶה אִתְּךָ יִהְיֶה אִתְּךָ" ("כרעים עיר", "מתוך שירת הארכיטקט"). בולטת גם נימה רליגיוזית: "אַתָּה זַכַּאי לְעַצְמְךָ/ אַתָּה זַכַּאי לֶאֱלֹהִים/ מִי שֶׁשָּׁכַח שֶׁהוּא אֲנָךְ לוׂ,/ שֶׁוִּתֵּר עַל עֲסָקָיו עִם אֱלֹהִים" ("כל הדרך", "מתוך שירת הארכיטקט").
פועלה כעורכת כולל את התפקידים הבאים: עורכת ראשית בהוצאת תרמיל, הוצאת קצין חינוך ראשי ומשרד הביטחון (1990-1992); עורכת "הבימה למשוררת" של אגודת הסופרים (1995-1993); עורכת "מאסף ירושלים", ביטאון אגודת הסופרים העבריים בירושלים (1994-1995); עורכת פסטיבל המשוררות הראשון "שירה מתוך האשה בתוך ירושלים" (1995); ועורכת חוברת "מעמד המשוררות בישראל" לישיבת הוועדה למעמד האישה, הכנסת (1995).
כתבה את ספר העיון אהבה, קבלה ומשיחיות בפואטיקה של רבי ישראל נג׳ארה (2012).

מגד, איל. ״שירה עד הסוף". "הארץ". 30.4.1987. 6; שיינפלד, אילן. ״וכל הנשמה בה מהללת יה". "על המשמר". 24.4.1987. 17-16.

חגית גרוסמן