פזמונאי, מחזאי, מתרגם

נולד ברמת גן וגדל ברחובות. בילדותו ובנעוריו כתב בכמה עיתוני ילדים ונוער. בשירותו הצבאי היה מעורכי העיתון "במחנה גדנ"ע". למד ספרות עברית לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב את עבודת הדוקטור על הסופר מ"י ברדיצ'בסקי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA).
תירגם ועיבד כמאה מחזות, שהועלו על במות מרבית התיאטרונים בארץ, בהם מחזות קלאסיים כ"הנשים הפיניקיות" לאוריפידס, "האלכימאי" לבן ג'ונסון, "קומדיה של טעויות" (זכה בפרס לתרגום מחזות על שם עדה בן נחום) ו"כטוב בעיניכם" לוויליאם שקספיר. מחזות מודרניים כגון "מראה מעל הגשר" ו"מותו של סוכן" לארתור מילר, ומחזות זמר, בהם "גברתי הנאווה", "כנר על הגג", "המלך ואני", "ברנשים וחתיכות" ו"המפיקים". ב-1968 ערך ועיבד את החומר למחזמר "איש חסיד היה" על יסוד שירים, ניגונים וסיפורים חסידיים. ב-1969 כתב את המחזמר "ירושלים שלי", שהיה ההצגה הראשונה שנכתבה על ירושלים ואנשיה לאחר סיפוח מזרח העיר בעקבות מלחמת ששת הימים.
ב-1970 הועלה מחזהו "מחברות החשק" שהתבסס על סיפורי עגבים עבריים מימי הביניים ומן הרנסנס. ב-1971 חיבר את המחזמר "עיר הגברים" על בסיס סיפוריו של דיימון ראניון. ב-1972 חיבר את המחזמר "אל תקרא לי שחור", הסב סביב אפליית השחורים בארצות הברית. על פעילותו בתחום התיאטרון קיבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים (1986).
כתב מאות פזמונים ללהקות שונות, ובכלל זה להקות צבאיות, ולזמרים. פזמוניו שולבו גם במחזות זמר ובהצגות תיאטרון. כמו כן תירגם פזמונים מצרפתית, מרוסית, מגרמנית ומאנגלית. רבים מפזמוניו הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. טובי המלחינים הלחינו מנגינות למילותיו ובהם משה וילנסקי, אלכסנדר (סשה) ארגוב, מתי כספי, יאיר רוזנבלום ומאיר נוי.
ביצירותיו שלובים לרוב שנינות והומור ("ונצואלה"), פאתוס ציוני ופטריוטי ("בלדה לחובש", "שומר החומות") ואלמנטים הומניסטיים אוניברסליסטיים ("יום יבוא","צלם אדם"). ב-2006 יצא אוסף כפול הכולל ארבעים ושלושה מפזמוניו בשם "חוץ מזה הכול בסדר". ב-2011 יצא אלבום אוסף נוסף משיריו כחלק מהפרויקט "13 ביולי" (הכולל גם משירי נעמי שמר ואהוד מנור).
ערך שתי אנתולוגיות בתחום הזמר העברי: "בפי חייליך מזמור: שירי המתנדבים הארץ-ישראלים לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה" (1993) ו"שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי" (2009). הוא ערך והגיש שורה של תוכניות רדיו וטלוויזיה בתחום תולדות הזמר העברי למן ראשיתו, בהן בולטת הסדרה "שרתי לך ארצי" שהגיש וערך (רוב הזמן יחד עם אליהו הכהן) בשנות השבעים בטלוויזיה הישראלית. על תרומתו לזמר העברי קיבל אות הוקרה מאוניברסיטת בר-אילן (2009).
בדצמבר 1988, בהפגנת מחאה של תנועות השמאל בישראל שנערכה במלאות שנה לאינתיפאדה הראשונה, קרא את שירו הארוך "הם יורים גם בילדים", שבו גינה בחריפות את הכיבוש הישראלי בשטחים ותופעות הכרוכות בו, וקרא להכין את כלובי הזכוכית שבהם ישבו גם משתתפי ההפגנה. בעקבות דברים אלה הוחרם על ידי כל הגופים הממסדיים שעמם עבד; הוא קיבל איומים על חייו ומכוניתו וביתו הוצתו על ידי גורמי ימין קיצוניים.
שירו "צלם אדם", המכיל את המילים "כָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּרוּאִים בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים,/ כָּל בְּנֵי הָאָדָם, כּוּלָּם./ וְאֵין טוֹבִים יוֹתֵר וְאֵין שָׁוִוים יוֹתֵר,/ כִּי כָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּרוּאִים,/ בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים, בְּצֶלֶם אָדָם", יצא בתחילה כסינגל ואז נאסר לשידור ועותקיו נגנזו או הושמדו.
ב-2021 בעקבות מבצע "שומר החומות" על רצועת עזה, הוסיף לשירו המפורסם בית נוסף: "״אני כבר בן שמונים ושש / ישן בחדר האטום / ולעצמי אני לוחש / זה לא רשעות, זה לא טמטום / זה רק הלב הוא שסתום / כן, כן, מי חלם אז בנעוריי / כשזימרנו על שלום עם כל שכנינו / שיום יגיע ואכתוב כזה משפט / על המזרן, בתוך מקלט״.

אוריין, דן. "חיפוש הזהות היהודית בתיאטרון הישראלי, על '"איש חסיד היה""'. "במה" 140. 1996. 99-114; מוצ'ניק, מלכה. "בחזרה אל המקורות, על תרגומו של דן אלמגור למחזה '"כטוב בעיניכם""'. "לשוננו" ס"ז (1). 1997. 79-91; קניוק, יורם. "חסידים וחסידות מטעם". "דבר" לספרות ולאמנות. 25.10.1968. 10.

גידי נבו