אלישע גבריאלה /// משוררת, מתרגמת ועורכת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1954 – 2019 /// גיל
כותב/ת הערך: מאירי גלעד
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
זכויות היוצרים של התמונה
מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Common, צולם ע"י עינת אנקר, לשכת העיתונות הממשלתיתשפות יצירה
מעדכן/ת הערך
תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2018-07-01 00:00:00
משוררת, מתרגמת ועורכת
נולדה, גדלה והתחנכה בירושלים. למדה בבית הספר היסודי "אליאנס" ובבית הספר התיכון "כרמייה" (רנה קאסן). למדה ספרנות במכללת "בית ברל" וכן במגמה להכשרת מורים בכירים ומטפלים ב"מכון וינגייט".
פרסומה הספרותי הראשון היה ב-1972 וכעבור שנה יצא לאור ספרה הראשון, "בשפתיים נשפתי חושך לגוף" (1973, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור). מאז פירסמה עשרה ספרי שירה, בהם מבחר משיריה שיצאו לאור בשנים 1996-1980 בשם "ספר השירים של אלה בת-ציון" (1997), שם העט ששימש אותה בחלק מפרסומיה. ערכה והוציאה לאור את תשעת גיליונותיו של כתב העת "מרפסת: קונטרסים לשירה" (1992-1990), וערכה יחד עם דן אלבו את כתב העת "שלם" (1989), שחדל להופיע אחרי הגיליון הראשון. כן ערכה את "שיר חדש", כתב עת מקוון לשירה, שירד מן הרשת לאחר שני גיליונות (2004, 2005). תירגמה מאנגלית את שירי הזן של ריוקן (1984) ואת שירי אלסה גידלוו (1989). מצרפתית תירגמה משירי רובר דסנוס (בספרה "שפת-סף או מים, אמא, נפש", 1996) ועוד.
כותבת שירה דתית המושפעת מתופעת "העידן החדש" ומהווה ביטוי לחיפוש רוחני של מי שמבקש למצוא את הגאולה האישית בשילובים בין מיסטיקות ורעיונות דתיים מגוונים. אמנם, את עיקר השראתה הספרותית היא שואבת בעיקר ממקורות יהודיים (תנ"ך, מדרשים, קבלה), אך היא משלבת גם מקורות דתיים אחרים כמו הנצרות, המאגיה של קרלוס קסטנדה והזן בודהיזם. זו שירה המתארת רגעי איחוד מיסטיים והכוללת בין השאר תיאורים הומו-ארוטיים ולסביים, יסודות של תפילה ותובנות של מדיטציה.
האיחוד המיסטי בשירתה מתממש לא אחת גם עם שליחי האל עלי אדמות, למשל ישוע ורבי נחמן מברסלב. החוויה האקסטטית מתרחשת גם מחוץ להקשר הדתי הממסדי: בריקוד, בהאזנה למוזיקה פופולרית (למשל, גרייס ג'ונס וז'ק ברל), אגב שימוש במחשב, התבוננות בטבע, כתיבת שירה וכדומה. ברגעי האקסטזה המשוררת היא שליחת האל ומדברת בשמו, למשל בספרה "ספר החלומות של אלוהים" (1994). בספרה "אַחֲרֵי" (2000) היא מנסחת באופן מניפסטי, ברור ומדויק את הכמיהה העמוקה שבשירתה, והיא לרחוץ את נפשה "בְּמֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ/ שֶׁל כָּל הַתַּרְבֻּיּוֹת".
זכתה בפרס אקו"ם (1975) ובפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1980, 1996).
בן-שאול, משה. "ספר החלומות והשברים של בת-ציון". "מאזניים" ע"ב (11). 1998. 66; בר-יוסף, חמוטל. "מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים". תל אביב: משכל וידיעות אחרונות. 2008. 90, 100, 135; רצבי, שלום. "אל המלודי והפשוט". "עתון 77" 75-74. 1986. 9-8.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
אַחֲרֵי, בשפתיים נשפתי חושך לגוף, מרפסת: קונטרסים לשירה, ספר החלומות של אלוהים, ספר השירים של אלה בת-ציון, שיר חדש, שלם, שפת-סף או מים, אמא, נפשתגיות חופשיות
בודהיזם, הומוסקסואליות, טבע, טכנולוגיה, מדרש, מיסטיות, מקרא, נצרות, ספרות דתית, קבלה, רוחניותמידע כללי
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.