משורר, סופר ומתרגם
נולד בתל אביב וגדל בקריית חיים. בנעוריו שהה שלוש שנים עם משפחתו בארצות הברית. בשנים 1993-1990 למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. עם סיום לימודיו שירת בצה"ל כקצין מחקר ברפא"ל. בוגר בית הספר לשירה של ""הליקון"" (1997). בשנים 2003-1999 למד לתואר שני במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. יצירותיו התפרסמו בכתבי עת ("הליקון", "שבו", "מטעם", "גג" ועוד) ובאנתולוגיות שונות. בשנים 2006-2003 הנחה סדנאות כתיבה והפיק אירועי שירה "מטעם" עמותת ""הליקון"". תירגם מגרמנית שירים של מאשה קאלקו. מ-2005 מתרגם ספרי טיולים. מאפריל 2009 עורך (עם ענת אבישר) את כתב העת המקוון "זוטא". מתגורר בגרמניה.
פרסומו הראשון היה שלושה שירים ("הליקון" 24, 1997). ספרו הראשון, "פרפרי כאוס" (שופרא, 2000), הוא רומן העוסק בשלושה צעירים שמנסים למצוא את מקומם בעולם. ג'ואי, המספר, מגדיר את עצמו כ"סטרייט שמאוהב משום-מה בגבר"; הגבר הזה הוא ויליאם, שזהותו כהומוסקסואל נדמית כדבר היחיד שהוא בטוח בו. אל חייהם נכנסת קייטי, אישה יפה המציגה את עצמה כאשתו של ויליאם. הרומן מתמקד בקושי לבנות מערכת יחסים יציבה ובמקביל לעצב זהות אישית עצמאית. הדמויות כמהות למגע אנושי בעל משמעות בתוך עולם הישגי ומנוכר בעיר גדולה וחסרת שם בסוף המאה העשרים.
ספרו השני, "סימני נשיכה" (2007), הוא קובץ שירים המתאר מגוון רגעים רגשיים, מאובדן ומבוכה ילדותית ועד התפרצויות תשוקה משולחות רסן. הדובר מנהל דיאלוג מורכב עם הסביבה החברתית, שמולה הוא חושף את עצמו במערומיו, ובמקביל שופך עליה את חמתו. הספר מחולק לארבעה שערים: "סכין יפנית", המנסה למפות את הכאב הפנימי שהוא מקור היצירה; "איפה איבדת", המשרטט את הדרך מהחלומות הרדופים של הילדות אל הניסיון ליצור בית משבריהם; "סרגל המנצחים", העוסק בניסיון להתמודד עם מדדים חברתיים של גבריות; ו"מה שלא נגעת", הפותח סדק אל העולם הרחב שמעבר, אל המקום הרחוק שאליו דוחק הכאב הפנימי ו"שבו" ניתן אולי למצוא נחמה.
ב-2014 ראתה אור הנובלה חיי יצירה המספרת על זוג אמנים צעיר ששואף לחיות יחד חיי יצירה. יצירתו עוסקת בגיבוש זהות אישית, עצמאית וייחודית בעולם הדורש הגדרה לכל דבר ומתקשה לקבל הגדרות דינמיות ומשתנות ללא הרף. בהקשר לכך נדונים נושאים כמו נזילותן של זהויות מיניות שונות, התמודדות עם ציפיות חברתיות ובירור דיוקנו של האמן ומשמעותו מול הקהל.

ברקוביץ', אילן. "היכן את מניחה את יופייך כשאת הולכת לישון". "הארץ" תרבות וספרות. 2.5.2008. 4; מירן, ראובן. "להתחבר ולנגוע". "ידיעות אחרונות". 11.2.2000. 28.

יובל פז