משוררת, מבקרת ועורכת
נולדה בתל אביב, בכל פרסומיה כמשוררת וכמבקרת מזדהה אך ורק בשמה הפרטי, דֶלִיס. פירסמה עשרות שירים בכתבי עת ובמוספי ספרות שונים והוציאה לאור ארבעה ספרי שירה: "חיבוקים של" "רוח" (מרתף 29 ליד עקד, 1988); "תלתלים פרועים" (1992); "קורעות קו האבן" (1994); "פתקאות שהשארתי על הרצפה" (2003). שירתה מתמקדת ביומיומי, בטריוויאלי ובפשוט הנפגשים עם הנשגב והמיתי. המפגש הזה מתרחש תדיר בגוף האנושי, בעיקר הנשי, המעוצב כזירת מאבק בין ההוויות האלה. ב-2011 הוציאה את ספר הסיפורים "סיפורים מחנות יד-שנייה", וב-2017 הוציאה את ספרה הסיפור בקצה הקפה המספר על דמויות שצפתה בהן כשישבה בבתי-קפה ובבתי-אוכל.
החל משנות התשעים מפרסמת דליס עשרות רשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספים ספרותיים: "דבר", "מאזניים", "פסיפס", אפריון ועוד. כתיבתה מתאפיינת, כשירתה, בחיפוש אחר הנשגב שבתוך היומיומי והטריוויאלי. מתוך עמדה זו אין היא חוסכת ביקורת מכותבים או יוצרים הנראים בעיניה כמי שמייצרים מורכבות ספרותית מתוחכמת שאין מאחריה אמירה ברורה ומפורשת על המצב האנושי. היא מתנגדת באופן עקבי לכתיבה הנתפשת בעיניה כאופנתית, שאותה היא מזהה, לעתים מתוך נקודת מוצא הנראית שמרנית משהו, כיומרנות ללא כיסוי של ממש.

יעוז-קסט, חנה. "שיחות עם דליס". "פסיפס" 56. 2003/04. 50-48; שתל, שמואל. "בשבילי מלאכים – ביקורת על ספרה של דליס '"תלתלים פרועים""'. "פסיפס" 16. 1992. 24-23.

חיים וייס