משורר וסופר בשפה היידיש
יליד ורשה, פולין. בוגר בית ספר חילוני יידישיסטי. כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם שהה במחנות עבודה. ב-1946 חזר לפולין, ניסה להגיע לארץ ישראל בספינת המעפילים "מולדת", נתפס בידי הבריטים והושם במחנה הסגר בקפריסין. הגיע לישראל ב-1949 והתיישב בקיבוץ יגור, שם התגורר כשתים-עשרה שנים, עבד כלולן וערך את המדור הספרותי ביידיש ב"למרחב". ב-1962, עם נישואיו, עבר לקיבוץ אלונים. עד לשנת 2000 עבד בארכיון של "בית לוחמי הגטאות".
את ביכורי שיריו פרסם בשבועון הישראלי "נייוועלט" ב-1948. בראשית שנות החמישים עבר לכתיבת פרוזה וזנח כמעט לחלוטין את השירה. היה ממקימי "יונג ישראל", קבוצת סופרי יידיש שפעלה בשנות החמישים והשישים, לצד יוסל בירשטיין, בנימין הרשב (הרושובסקי) ורבקה בסמן.
ב-1956 יצא לאור ספרו הראשון "די באן" (יגור), בעידודו של מלך רביץ', אשר שהה באותן שנים בארץ. מאז פרסם עוד שישה קובצי סיפורים ביידיש (בהם "מזלות", 1965, ו"בלעטער פון א פארסמאליעטן פנקס", 1996). לעברית תורגמו ארבעה מספריו: "המסילה", 1960, ו"מזלות", 1969, אשר מתרגמם העיקרי הוא צבי ארד; "קחוני אל ארץ השכחה", 1989, בתרגומו של יעקב שופט ו"המחוגים אצים רצים", 2006, בתרגומו של אריה אהרוני, וכן הופיע קובץ של מבחר מסיפוריו – "המספר שאתה מבקש מזמן עלה באש", 1981, בתרגומיהם של משה יונגמן, שלמה אבן שושן ואחרים. במקרים אחדים קדם פרסומם של הסיפורים בעברית לזה שביידיש.
לסיפוריו אופייני הצמצום הסגנוני – אפיזודות קצרות המתמקדות בעולמו של היחיד, בזמן ובמקום מסוימים ומוגדרים. בדומה ליוצרי יידיש אחרים ב"יונג ישראל", נטועה ראשית יצירתו בהווה ובעבר הקרוב. רוב הסיפורים בקובץ הביכורים "די באן" הם בעלי אופי ריאליסטי ויסוד אוטוביוגרפי בולט. בשנות השישים עובר כובד המשקל ביצירתו מהריאליזם הפיוטי אל הפנטסטי, האלגורי והסימבולי. חלק מיצירתו המאוחרת היא בעלת אופי פרגמנטרי-ניסויי, למשל הסדרות "תמונות באספקלריה של חלומות" ו"תמונות מנסיעה" (מתוך "קחוני אל ארץ השכחה", 1989).
אחד מהישגיו המשמעותיים הוא יכולתו להתאים את היידיש הספרותית לתיאור החיים בארץ, ולכך הקדיש את מאמרו הפרוגרמטי 'פראָבלעמען פון א יידיש-שרייבער ביים מאָלן די ישראל-ווירקלעכקייט' ("בעיותיו של סופר יידיש בתיאור המציאות הישראלית") אשר התפרסם בכתב העת הפריזאי "אונדזער וואָרט" ב-27.11.76.
כבר לאחר פרסום ספרו הראשון זכה להערכה בעולמה של ספרות יידיש. יצירותיו התפרסמו ברוב הבימות המרכזיות בארצות הברית, באירופה ובדרום-אמריקה. בזירה התרבותית הישראלית, לעומת זאת, זכה אייזנמן להתייחסות ביקורתית מעטה, וזאת חרף פרסומיו הרבים בתרגום לעברית, הן בכתבי עת והן בספרים. זכה בפרס מאנגר ב-1980 ובפרס מנדלי מוכר ספרים בשנת תשנ"ז.

ברזל, הלל. ""המסילה"". "מאזניים" י"ד (1). 1961. 61-60; קיאק, משה. "צבי אייזנמאנס אין דער נאכט אויף שמירה: שולד געפילן ביי די לעבן געבליבענע". "אקספארדער יידיש" 3. 1995. 605-626; ראָסקעס, דוד-הירש. "די שרייבער-גרופע 'יונג-ישראל"'. "יוגנטרוף". ספטמבר 1973. 3-6; שופט, יעקב. "קטעי דברים על קטעי דפים". "עתון 77" 202. 1996. 9.

עופר דינס