משוררת ופסלת
נולדה בלודז', פולין. עברה את השואה בגטו ובמחנות. עלתה ארצה ב-1948. למדה פיסול אצל הפסל הנודע רודולף להמן. הציגה בתערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות ובמיצגי רחוב וסביבה. שש עבודות פיסול גדולות ממדים שלה הוקדשו להנצחת קהילות שהושמדו בשואה והוצבו בבתי עלמין בחולון ובכפר סבא. בזכות יצירתה הפיסולית והספרותית זכתה בתואר "יקירת יוצאי העיר לודז' בישראל". כמו כן, נמנתה עם מדליקי משואות יום השואה ביד ושם (2006). שימשה כמ"מ יו"ר אגודת הסופרים העברים ויו"ר ועדת האירועים של בית הסופר. יצירותיה הופיעו בכתבי עת, באנתולוגיות ובספרי מחקר לספרות, ושיריה נלמדים באוניברסיטאות ובבתי ספר תיכוניים.
החלה לכתוב שירה מילדותה והשתתפה בסדנת שירה בגטו. אולם רק בשנות השמונים הופיעו שיריה בעברית. קובץ שיריה הראשון, "יקום איש", ראה אור ב-1986 (עקד), ואחריו הופיעו ארבעה ספרי שירה נוספים. ב"בית בכיכר הלחם" (1994) ניכר שימוש עשיר ורבגוני בשפה היומיומית, המזכירה את שפתה הפיסולית. נושאים בולטים בספר הם הזמן והנושא הארוטי-נשי. שם הספר מתייחס לאחיזה האישית בדברים המהותיים של החיים, המסומלים בלחם ובבית. ב"עד ציפת גוף וגרעין" (1996) ממשיכה המשוררת בנושאים של אהבה וארוטיקה ואליהם מצטרפים בהמשך שירי בחינה אישית, שירי משפחה, עולם האמנות, שירי ערגה ושירים על רקע מלחמת המפרץ והזיקות לאימי העבר.
פגעי השואה והשפעתם עליה מתוארים לראשונה רק בסופו של הספר, בשער "נרות חול", והם מתוארים ברגישות רבה. בספר מצוי גם תרגומה של המשוררת לבלדה הידועה של גתה – "שר היער".
ברומן האוטוביוגרפי פרי עטה, "אמי תפרה כוכבים" (כרמל, 2003), היא משחזרת מראות-יסוד של חייה החל בנעוריה הרוגעים בעיר הולדתה לודז', וכלה בהחלטה לפתוח בחיים חדשים ובבניית בית ומשפחה בישראל. בין אלה לאלה נפרצים חלונות למהלך חייה וחיי בני משפחתה בגטו ובמחנות ההשמדה. ייחודו של הספר בשילוב של אירועים יומיומיים ואירועים הרי גורל ובעיצוב לשוני מדויק ופיוטי כאחד. כך, למשל, גם בהיותה בקומנדו העונשין היא מבחינה ביפי הטבע: "אפשר היה לפזול הצידה ולראות שדה חרוש תלמים שחורים מחובר בתפר מצהיב של עצים סתוויים" (157). ב-2006 הוציאה ספר שירים נוסף, "עוד היה מבקש להמריא" (ספרי "עתון 77") וב-2012 את במזל עקרב. היא זכתה בפרס היצירה הספרותית על שם ראש הממשלה לוי אשכול לשנת תשס"ו.

בן דוד, יערה. "קיום על שברי זמן צפים". "עתון 77" 311. 2006. 9-8; דליס. "רגש משולב ברעיון". "מאזניים" ס"ח (10-9). 1994. 74-73; רותם, יהודית. "איזון עדין וחמקמק בין חידלון למשמעות". "הארץ" ספרים. 14.4.2004. 10.

אביב עקרוני