סופרת בשפה הצרפתית
נולדה במגדבורג, גרמניה, להורים יהודים שהיגרו מפולין. ב-1939 עברה המשפחה מגרמניה לבלגיה, שם עברה עליה ילדותה. ב-1950 עלתה לארץ. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון בתרבות צרפת וחינוך מיוחד ובאוניברסיטת בר-אילן תואר שני בתרגום וספרות צרפתית. בשנים 1983-1963 חיה בפריז, שם החלה לכתוב בצרפתית. מ-1983 מתגוררת בתל אביב. נוסף לעיסוקה בכתיבה לימדה תרגום באוניברסיטת בר-אילן ושפה עברית בארץ ובצרפת.
פרסמה שלושה ספרים בהוצאת "מטרופוליס", ז'נבה, שמהווים טרילוגיה העוסקת בזכר אמה ובזיכרונות השואה. הראשון, "אוטוביוגרפיה של שום אדם" (1999), השני, סוף, והמשך (2001), והשלישי, ביוגרפיית זעירה לחלום (2003). הספר הראשון בטרילוגיה ראה אור בעברית (הקיבוץ המאוחד, 2003), בתרגום אירית עקרבי. גם את הספר השני בטרילוגיה תרגמה אירית עקרבי ב-2012 והוא ראה אור בהוצאת רסלינג. הספר השלישי ראה אור ב-2015 בתרגומה של מיכל בן נפתלי שגם כתבה לו אחרית דבר. ספרה "קטעים קצרים בפרוזה יומיומית" ראה אור בצרפת (2001) ותורגם לעברית על ידי מאיה בז'רנו ואירית עקרבי (2007). בז'נבה פורסם ספרה בעל הכותרת האירונית "סתם שנה רגילה" (2004), שהוא יומן של שנת אינתיפאדה (אוקטובר 2001-אוקטובר 2002). סיפורים קצרים שלה פורסמו בכתבי עת ידועים בצרפת.
תרגמה שירה עברית לצרפתית, בין השאר ספרים של ישראל אלירז ושל חיה אסתר, ושירים מתוך ספרים של דוד אבידן, מאיה בז'רנו, מאיר ויזלטיר, יהודה עמיחי, אשר רייך ואהרן שבתאי. תרגומיה הופיעו באנתולוגיית השירה הישראלית שפורסמה בפריז (גלימאר, 2001). ערכה גם אנתולוגיה של משוררות ישראליות בתרגום לצרפתית, שיצאה לאור בצרפת (2008).
אופייני ליצירתה המבנה המקוטע, המעיד על קצב מורכב ופיוטי של נשימת הכתיבה. הקולות הנשמעים מרבדי הטקסט השונים הם עצורים, והקריאה הופכת למלאכת פענוח איטי ומענג בזמן אמת ובזמן דמיוני, כאשר הקורא מנותב להתיר את החיבורים הסמויים של הזיכרון ושל החלום.

בז'רנו, מאיה. ""אוטוביוגרפיה של שום אדם": הערות לספרה של אסתר אורנר". "עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת" 69-70. 2005. 405-406.
מרלנה ברשטר