משורר וסופר
נולד בירושלים, קיבל בילדותו חינוך דתי-לאומי והיה חבר בתנועת "בני עקיבא". בגיל ארבע-עשרה עזב את בית הוריו ולמד כעשר שנים בישיבות חרדיות-ליטאיות (1982-1992). במהלך העשור השלישי לחייו עזב את הדת ובחר באורח חיים חילוני. למד תסריטאות ובימוי בבית הספר הפתוח לקולנוע וטלוויזיה של תל אביב (1996-1994), ולאחר שסיים שימש כמורה לתסריטאות (1997). בגיל שלושים החל ללמוד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ולכתוב עבודת דוקטור בנושא: "יחסם של חז"ל לחטאיהם המיניים של גיבורי המקרא". הוא מרצה למקרא ולספרות חז"ל במכללת "ספיר" ובמוסדות אחרים.
יצירתו כוללת שירים וסיפורים קצרים, שהתפרסמו החל מ-1992 במוספים ובכתבי עת. פרסם ספר שירה "ותשאני רוח" (1998, ירון גולן) ורומן ראשון "ללכת יומם ולילה" (2003). בכתיבתו ניכרת השפעת חינוכו הדתי, שאותה היטיב לנסח במשפט השירי "וּבַסּוׂף נִהְיֵיתִי מְתַרְגֵּם חֲרֵדִית לְעִבְרִית" ("פעם רציתי להיות משורר", "ותשאני רוח").
לרומן שכתב יש אופי אוטוביוגרפי. הוא מתאר את קורותיו של המספר במהלך יום אחד בעיר מגוריו תל אביב, שדומה לעיירה יהודית שסובבים בה טיפוסים אופייניים, כמו רבי זיסל הנפח, וברחובותיה מופיע לא אחת סוס רתום לעגלה. שיחותיו של המספר עם חבריו מתקיימות במארג לשוני ייחודי הכולל מלבד העברית הישראלית ולשון מדרשית, גם ביטויים ביידיש, המעבים את הדמיון של המרחב הישראלי לעיירה היהודית. רומנו השני אחת שאלתי ראה אור ב-2012.
המארג הלשוני שאופיר יוצר, על מרכיביו השונים, מתארגן בשני אופנים שונים, המשקפים שבר זהותי. מצד אחד סינתזה מילולית, המחברת יחד את מרכיבי הלשון השונים, ומצד שני גילויים של צרימות בין מרכיבי הלשון הללו. השבר הזהותי ברומן ניכר גם בגבול העמום בין הסיפורים שבודה הגיבור לבין המציאות ה"אמיתית" הסובבת אותו, כמו גם באי ההבנות בין בני השיח המתגלעות כמעט בכל דיאלוג בספר.

בן נחום, יונתן. "ארוטיקה וסוציוגיאולוגיה: הרהורים עם קריאת ספרו של משה אופיר '"ללכת יומם ולילה""'. "עכשיו" 70-69. 2005. 398, 446-445; גלסנר, אריק. "יהודי בתל אביב". "הארץ" תרבות וספרות. 20.6.2003. ה'2; מלצר, יורם. "הולך אל הספר הבא". "מעריב" ספרות. 1.8.2003. 24.
לילך נתנאל