סופרת ומחזאית

נולדה ב-1946 במחנה הפליטים אשווגה שבגרמניה ועלתה לארץ עם הוריה ב-1949. ילדותה עברה עליה בתל אביב, ברמת גן ובחולון. למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים וכן עיצוב סביבתי ב"בצלאל". נשואה לאהוד אולמרט ואמה של החוקרת והעורכת דנה אולמרט.
המחזה "פנטסיה לפסנתר" שכתבה ושמספר את סיפורה של אנה, ניצולת שואה החוזרת לכפר ילדותה בפולין כדי להתחקות אחר עקבותיו של פסנתר הכנף שקנתה לה סבתה, הוצג בתיאטרון "הקאמרי" ובתיאטרון "היילבורן" בגרמניה. דרמות הטלוויזיה "מבחן מגן" ו"שם נרדף" (שכתבה עם סביון ליברכט) הוקרנו בטלוויזיה הישראלית. תסריטים נוספים פרי עטה: "ירושלים בין שמיים לארץ"; "פנמה" ו"אפיקורס בעל כורחו".
ב-2001 ראה אור הרומן שלה "פרוסה של ים" בהוצאת זמורה ביתן. הרומן, הגדוש במרכיבים אוטוביוגרפיים, מתאר את סיפור עלייתם של שני הורים ניצולי שואה ובתם הקטנה לארץ, ופורש בפני הקורא את המפגש המורכב והאבסורדי לפרקים שלהם עם הארץ החדשה. היצירה מתארת באופן מצחיק ומכמיר לב את הפער בין הילדה הגדלה בארץ לבין ההורים "משם" שלא מצליחים להסתגל לדרישות של כור ההיתוך הישראלי.
טלילה קוש-זוהר (2007), משייכת את הרומן לסיפורת השואה של הדור השני אשר החלה להתפרסם בארץ בשנות השמונים, ושבמסגרתה התפרק נרטיב העל ההגמוני והסיפורים המושתקים של דור הניצולים חדרו אל המרכז הספרותי. היא תופסת את האם אנושקה, גיבורת הרומן, כדוברת של שיח פוסט-ציוני, שבסירובה להכפיף עצמה לשיח הציוני ובהתעקשותה להחדיר לתוכו את שפת אמה ואת עברה, מפרקת את הרטוריקה האידיאולוגית ומציגה את מפעל ה"לידה מחדש" הציוני ככישלון. הרומן תורגם לגרמנית ולצרפתית וב-2008 זכה בפרס סטייגר (Steiger) הגרמני. ב-2007 ראה אור ספרה "שפת קיר". הספר מכיל אוסף כתובות גרפיטי שצילמה במשך שלושים שנה, והן מלוות בטקסטים של הסופרת גיל הראבן.

מלצר, יורם. "כאבי ההגירה המוכרים האלה". "מעריב", מוסף שבת – ספרות וספרים. 23.11.2001. 26; קוש-זוהר, טלילה. "לזכור או לשכוח: (או)פוזיציות ממוגדרות". "תיאוריה וביקורת" 30. 2007. 109-89.

רותם רז