סופר, משורר ואמן
נולד בקיבוץ רמת הכובש ב-1947. מנעוריו עסק בציור ובכתיבה. פירסם שירים, סיפורים קצרים וכן רשימות בנושא אמנות בעיתונים ובכתבי עת שונים ("הארץ", "דבר", "קשת" ועוד). בשנות השבעים הציג כמה תערוכות יחיד. בראשית שנות השמונים זכה במלגה ללימודי אמנות באנגליה, והעתיק את מגוריו לשם. אגסי, אשתו ובנו נהרגו בתאונת דרכים ב-1998 ועזבונו האמנותי הועבר למשכן לאמנות, עין חרוד. ב-2002 הוצגה במשכן לאמנות התערוכה "מוזיאון מאיר אגסי: חלל מנטלי מטאפורי ממשי" באצירת יניב שפירא, שכללה ציורים, רישומים וספרי אמן וחשפה את עיסוקו בדמויות בדויות ובפסבדונים. . ב-2010 הוצגו עבודותיו גם במוזיאון חיפה לאמנות, בתערוכה שהוקדשה לאוספים וחשפה את הממד הזה ביצירתו.
ספר שיריו "עננים מפסלים צורות" ראה אור ב-1969 (הקיבוץ המאוחד), והרומן "הגבעות השחורות של דקוטה" ראה אור ב-1987. כמו כן פרסם מונוגרפיות על האמנים יוסף זריצקי ויחיאל שמי.
עיסוקו בעולם הקיבוץ והאסתטיקה הסוריאליסטית שלו משתקפים ביצירותיו. הרומן "הגבעות השחורות של דקוטה" הוא מבט בוחן וביקורתי על עולמם של דור מייסדי הקיבוץ דרך עיניו של הילד זלי, נער קטן מידות ופגיע. זלי בורח מעולמו של הקיבוץ שבו הוא חש זר אל עולם של הזיות סוריאליסטיות, הלוקחות אותו הרחק מחברת הקיבוץ, על מבוגריה המנותקים וילדיה האלימים, אל מרחבי הפנטזיה המנחמים של החלל ושל אמריקה. ב-2008 ראה אור הספר "הכד מטנסי: מבחר מאמרים על אמנים, אמנות והתבוננות 1997-1983". שקיבץ מבחר מרשימותיו.
ערן, עמירה. "בד ובדיה: מוזיאון של תודעה ומוזיאון של ממשות". אברהם שפירא (עורך), "מענית הלב: מנחת "דבר"ים למוקי צור". תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2006. 349-356; קשת, שולה. "'מה עובר עליך ילד?': אלמנטים סוריאליסטיים ביצירות של בני קיבוץ". "עלי שיח" 46. 2001. 81-90.
נעה ולדן