משורר, סופר חוקר ועורך בשפה הערבית
נולד בכפר אל-רינה, שם הוא מתגורר עד היום. בוגר תיכון בנצרת. בעל תואר דוקטור לספרות ערבית קלאסית מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1978). מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה ובאוניברסיטת חיפה. חבר מערכת הירחון הספרותי "אל-ג'דיד", עורך כתב העת "אל-ע'דד" (1953) וחוקר המורשת הספרותית והאינטלקטואלית הפלסטינית. שימש עורך ראשי בכתב העת "מואקף".
פירסם שבעה ספרי שירה, נובלה, מחזה ומחקרים רבים. יצירתו הראשונה, נובלה בשם "הליל והגבולות" (מטבעת אל-חכים), ראתה אור ב-1964. קובץ שיריו הראשון, "הלילך והאותיות" (מג'ג'לת "אל-שרק"), ראה אור ב-1972. פירסם שירים ומאמרים בעיתונים ערביים רבים, בהם "אל-מוג'תמע" ו"אל-שרק". הקובץ "חלום ליל אביב" תורגם לעברית בידי נביל טנוס ב-2001. הוא זכה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1983). מהדורה מכונסת של שירתו יצאה ב-1996 (מנשורת "מואקף").
דרכי כתיבתו מגוונות, מן השיר השקול והחרוז של השירה הערבית הקלאסית, שבה התמחה כחוקר, ועד לחרוז ולמקצב חופשיים. גיבוריה, תכניה ודימוייה של שירתו שאובים ממקורות ערביים, מהשירה הקדומה וכן משירה עממית-כפרית ומאגדות עם, והוא שואב דימויים מן האסלאם ומן הנצרות, כפי שאפשר לראות, למשל, בשיר "איוב הגלילי שב לוורדים", שבו הוא מציג דמות המשולה לאיוב המקראי, הנזכר גם בקוראן: "שָׂרַד עַל אַף הַתְּלָאוֹת הָרַבּוֹת […] מַשְׁלִים עִם הַגּוֹרָל הָעֶלְיוֹן" (מערבית: נימר נימר, מתוך "מעורב ערבי: קובץ ספרותי נבחר מארצות ערב", 1996, 127-125).
כמה משיריו כתובים במתכונת סיפורית עלילתית. באחרים הוא מתמקד בדובר המתואר כנביא וכמושיע, היודע את האמת ומכיר את הדרך לפתרון קשיי ההווה וקורא לשומעיו ללכת אחריו ולהגשים את חלומם. כך, למשל, בשיר "חזונו של נביא קדום": "אוֹמֵר נָבִיא שֶׁחַי בְּטֶרֶם תּוֹר הַנְּבוּאָה: 'שִׁמְעוּ אֵלַי טוֹבֵי הַלֵּב/ כְּפִי שֶׁהַיְּקוּם נִבְרָא בְּמִילָּה/ יֵחָרְבוּ יָמָיו בַּמִּילָּה/ וְהוּא יִשְׁקַע בְּדוּמִיָּה לְנֶצַח נְצָחִים"' (מערבית: חנה עמית-כוכבי, מתוך "החזרה אל השבט: אנתולוגיה שירה ערבית מתורגמת", 1996, 181). בשיר זה ובדומים לו הוא מייחס למילים כוח היכול לשנות את העולם ואף להרסו.
לשונו פשוטה למראית עין, ותכני כתיבתו מתוחכמים ומביעים ביקורת חברתית ופוליטית מרומזת וחריפה. נימת הביקורת עולה בבירור בשיר "סיפור הימים", שבו הוא מבקר את ההסתמכות על אמונות תפלות בקרב אנשי הכפר: "הִנְּךָ כִּשְׁאָר הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר שֶׁלָּנוּ/ הַיָּקָר, עוֹדְךָ מַאֲמִין/ – בִּמְלוֹא הַדֶּרֶךְ בָּהּ הוֹלְכִים/ אָנוּ שׁוּב וְשׁוּב –/ בָּעַיִן הָרֵעַ שֶׁאֶפְשָׁר/ בָּהּ אֲבָנִים לְהַבְקִיעַ" (מערבית: אנטון שמאס, מתוך "בשני קולות – קובץ דו-לשוני מיצירותיהם של משוררים וסופרים ערבים ויהודים לפי בחירתם", 1974, 11-10).

حمد, محمد. "الأقصودة والرموز السياسية والدينية في شعر فهد أبو خضرة". موسوعة أبحاث ودراسات في الأدبالفلسطيني الحديث. باقة الغربية: مجمع القاسمي للغة العربية. 2011. 336-307; طه, إبراهيم. من التماس الى الانزياح: مقدمه لشعر فهد أبو خضرة ونصوص مختارة. إسرائيل: دائرة الثقافةالعربية في وزارة المعارف. 1993.
חנה עמית-כוכבי