חזרה לדף התוצאות

שניר לאה /// משוררת ועורכת /// נולדה בקיבוץ משמרות, ישראל /// 1945 /// גיל: 76
כותב/ת הערך: גרנות ליאור

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עריכה
שירה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משוררת ועורכת
נולדה בקבוצת משמרות. גדלה והתחנכה בקיבוץ אפק. לאחר נישואיה עברה לקיבוץ בית השיטה, שבו היא מתגוררת עד היום. בבגרותה למדה בסמינר למורים "נהלל" ובסמינר "אורנים", ולאחר מכן למדה תואר ראשון בספרות השוואתית, במחשבת ישראל ובחינוך ותואר שני בתולדות האמנות ובפילוסופיה כללית, שניהם באוניברסיטת חיפה. ב-1982 החלה לערוך את מדור השירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תפקיד שהיא ממלאת עד היום, כולל את סדרת "ריתמוס", וספרי מחקר בתחומי הספרות, מחשבת ישראל, אמנות ופילוסופיה. כמו כן עורכת את כתב העת לספרות, אמנות ותיאטרון של התנועה הקיבוצית "עלי שיח".
בגיל שש-עשרה פירסמה לראשונה שיר נוף פרי עטה בכתב העת "במעלה", שזכה לתגובות אוהדות. ספר שיריה הראשון, "כאילו שיכול אדם" (הקיבוץ המאוחד, 1984), זכה בפרס ורטהיים לשירה לספר ביכורים. בשנים הבאות פירסמה עוד שלושה ספרי שירה: "והשהות אינה מספקת" (1985); "בושם אסור" (1988), הכולל רבים משירי ספר ביכוריה וזכה בפרס התק"ם למשוררים חברי קיבוץ; וספרה האחרון עד כה, "אולי אישה סובבת כאן" (2007).
הלוך נפשה השירי משתקף בתיאורי הנוף ובדיאלוג המתמיד שלה עם עולם הטבע והחי. למשל: "כְּשֶיָּנוּסוּ הָעוֹפוֹת מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה,/ הֵם יִשְּׂאוּ בְּכַנְפֵיהֶם אֶת צֵל הַלִּימוֹן שֶׁבֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית./ אָז אָסִיר מֵעָלָיו בְּסַבְלָנוּת אֶת הַצְּבָעִים הַמִּתְקַלְּפִים,/ אֶת סִימָנֵי הָרָקָב, אֶת קְרִיאַת הַבְּדִידוּת,/ וְאֶקְרָא לַצִּפֳּרִים לָשׁוּב וְלִבְרֹא אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה מֵחָדָשׁ" ("כשינוסו העופות", "אולי אישה סובבת כאן").
הקֶשב השירי של שניר מופנה גם אל אמנויות לא מילוליות: ציור, פיסול, מוזיקה ועוד. בספרה האחרון עד כה, "אולי אישה סובבת כאן", ייחדה את אחד השערים לשירים המתכתבים עם יצירות אמנות וכוללים אלוזיות למיתולוגיה ולספרות אירופית: "הרוחצת של רנואר"; "פסל של ג'אקומטי"; "לבטח כך סיזיפוס"; "עוד וריאציה על אופליה" ואחרים.
בכתיבתה המאוחרת ניכר מאמץ לחשוף את החרדה, את התנועה לכיוון הסרתו של "אריג התבונה" והחלפת ה"מוח" ב"לב". מאמץ זה ניכר כשמשווים נוסחים מוקדמים של שיריה לנוסחים מאוחרים של אותם שירים. שיריה המאוחרים מאופיינים גם – שוב, ביחס לשירים המוקדמים – במתן מקום נרחב יותר לנושאים ביוגרפיים, בישירות רבה יותר, בפיכחון ובנגיעה אמיצה בשורשי הכאב.
לאה שניר זכתה גם בפרס העריכה והשירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (2003).

בן-דוד, יערה. "בשבי קסם המלים". "עתון 77" 69. 1985. 8; בן-סימון, דניאל. "כאילו היא לכודה בתוך אבן". "דבר" השבוע. 6.1.1989. 17-16.

ליאור גרנות

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אולי אישה סובבת כאן, בושם אסור, במעלה, והשהות אינה מספקת, כאילו שיכול אדם, עלי שיח

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

דבר, עתון 77

תגיות חופשיות

אמנות פלסטית, טבע, מיתולוגיה, נוף

מידע כללי

תארים אקדמיים
שני

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת חיפה
מכללת אורנים

תחומי לימוד אקדמיים
הוראה
חינוך
מחשבת ישראל
ספרות
ספרות השוואתית
פילוסופיה
פילוסופיה יהודית
תולדות האמנות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
קיבוץ אפק
קיבוץ בית השיטה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
38 (1983)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.