חזרה לדף התוצאות

שיינפלד אילן /// משורר, סופר ומחזאי /// נולד ברמת השרון, ישראל /// 1960 /// גיל: 61

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

רומן

תחומי יצירה

מחזאות
פרוזה
שירה

פרסים

פרס גולדברג לספרות
פרס קוגל
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משורר, סופר ומחזאי
נולד ברמת השרון. מוסמך אוניברסיטת "תל" "אביב" בספרות. מראשוני היוצרים שהזדהה כהומוסקסואל ונתן ביטוי לשאלות מגדריות ומיניות כחלק ממארג מורכב "של" תהיות קיומיות.
ספר שיריו הראשון, "לטאה מכושפת", יצא לאור ב-1980 (מרתף 29 על יד עקד). שיינפלד רואה את עיקרה "של" השירה בריבוי ובהתנסות מתמדת בשפע "של" אופני הבעה. בקובץ השירים "עושים אהבה בלשון, שירים 1983-1977" (1984) נע שיינפלד בין לשון השיר ללשון הגוף, ממזג באמצעות המילים "שפה", "לשון", "ערוץ" ו"שיח" בין הנוף, הגוף והטקסט.
ספר השירים "ארעי" (1992) נסב על פרֵדה מאהוב, הנמסכת בחרדת מלחמת המפרץ. הספר "ת"של"יך" (1994) מתאר את "המסע אל לבנת הספיר" – תעייה באי-ודאי, בקסום ובמאיים, וניסיון להגיע אל ודאות גבוהה יותר, מטפיזית. בספר השירים "המדריך לתייר" (2003) הוא מציע מסע בין "של"ל זהויות לאומיות ומגדריות. בספר זה מבקש שיינפלד ללכוד את חוויית הלחץ והדחיסות "של" ההוויה ה"ישראלי"ת בתקופה "של" פיגועים ואימה, הנכרכים ב"בולמיות" "של" צריכה ותאוותנות. במסגרת זו גם הניסיון לצאת מן "הארץ" ולהיות "אזרח העולם" מוצג באור אירוני כחלק מן הגלובליזציה ומתרבות התיירות והצריכה. ב-2003 הוציא לאור גם ילקוט "לשירה" ולסיפורת בעריכתו מאת יוצרים הומואים ולסביות, תחת השם "גאים להציג". כתב גם ספרי ילדים – ובהם "הספר המשונה" "של" "מרגוליס" (1991) ו"אין" "ציפור" "כזו, קורציפה" (1999).
פירסם עד כה ארבעה רומנים: "שדלץ": זכרונות" (1999); "רק" "אתה" (2000); "מעשה בטבעת" (2007); ו"כשהמתים חזרו" (2012). שני הספרים האחרונים היו רבי-מכר ועוררו עניין בביקורת, שעסקה בתמטיקה ובפואטיקה "היי"חודיות "של" הסופר. עניינו "של" "מעשה בטבעת" הוא פרשה אמיתית אפלה מן ההיסטוריה היהודית – סיפורן "של" נשים יהודיות שנמכרו לזנות בארגנטינה בסוף המאה התשע-עשרה. סביב הפרשה הזאת יוצר שיינפלד עלילה המבוססת על סיפורן "של" ארבע נשים: בת השומעת מאמה שהיא, אמה וסבתה היו זונות יהודיות. זאת ועוד, חייהן היו כרוכים בטבעת כשפים שהועברה מדור לדור. הסוד הנשי הבין-דורי מתפענח בהדרגה וחושף את הפרשה שהקהילה היהודית בארגנטינה ניסתה לטשטש ולהסתיר במשך שנים רבות. במקביל עולות שאלות הקושרות בין דת, גורל, זהות לאומית, מין ומגדר.
"כשהמתים חזרו" הוא ספרו הגדול והיומרני ביותר "של" שיינפלד עד כה. הספר קושר בין קורותיה "של" משפחה יהודית בפולין, המבוססים על קורות משפחתו "של" הסופר, על "של"ל ה"תל"אות העוברות עליה ב"של" נסיבות היסטוריות – בעיקר השואה – ובין פנטזיה יהודית על שובו "של" משיח ישראל. נמזגים ומתנגשים כאן כל המרכיבים שהופיעו ביצירותיו הקודמות "של" שיינפלד – בפרוזה ובשירה: סיפור שו"של"ות משפחתיות מסועף ומוזר, הנ"היי"ה לרליגיוזי, תבנית הגאולה דרך הביבים, סיפור חניכותו "של" אמן צעיר, וההומוסקסואליות על פניה השונים. רכיב אופייני נוסף "של" הספר הזה הוא לשונו: לשון מומצאת "של" מספר מעשיות יהודי, עשירה ומתנגנת.
שיינפלד כתב כמה מחזות שהועלו בבימות שונות, ובהם "היי" "רימונה" – קברט סאטירי שהועלה בתיאטרון "הקאמרי" (ב-1992, בשיתוף עם אילן חצור וריבי פלדמסר-ירון); "המלך" "של"מה "ולילית", בבימוי רות קנר (1994); ו"אריזות" (בפסטיבל "צו קריאה" בצוותא, 2006).
בשנים 1981-1992 שימש כסגן-עורך המדור "לספרות" בעיתון "על המשמר". במקביל ייסד את "הוצאת הספרים שופרא "לספרות" יפה", שהוציאה לאורך השנים מגוון רחב "של" ספרים. בשנים 1984-1987 ערך והוציא לאור את כתב העת הספרותי "שופרא, עיתון" "ישראלי" "לספרות" "ולהגות". בשנים 1992-1995 שימש כדובר תיאטרון "הקאמרי". לאורך השנים כתב טורים בבמות שונות, ובהן האתר "גוגיי", "זמן" "תל" "אביב", "גלובס", "העיר" ועוד.
מנחה זה שנים סדנאות לכתיבה ברחבי "הארץ". פירסם שני ספרי הדרכה לכתיבה: "בית" "ספר למשוררים" (1998) ו"הסדנה" "לשירה" (2005). במהלך השנים זכה בפרס קרן גולדברג עבור הרומן "שדלץ", במלגות מטעם קרן רבינוביץ' לאמנויות, בפרס היצירה "של" ראש הממ"של"ה על שם לוי אשכול ב-1991 וב-2015, ובפרס קוגל "לספרות" יפה (1988, 2013). בשנת 2017 פרסם "של"ושה כרכי שירה חדשים: שירי הטארוט, על מהותו "של" הג'סטין, וספר התמורה.

בן שאול, משה. "אוהבים זה את זה וזו את זו". "מאזניים" ע"ח (2). 2004. 21; וולקשטין, עודד. "כמעט רומן בחרוזים". "הארץ" ספרים. 18.2.1998. 7; ויג, שושנה. ""מעשה בטבעת"". "מאזניים" פ"א (2). 2008. 38-39; שניר, לאה. ""זמן" תוהו – "זמן" חיים (שיחה עם המשורר אילן שיינפלד)". "עלי שיח" 33. 1993. 46-37.

חנה סוקר-שווגר ויגאל שוורץ

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אביב, אין, אריזות, ארעי, אתה, בית, גאים להציג, גוגיי, גלובס, היי, המדריך לתייר, המלך, הסדנה, הספר המשונה, העיר, ולהגות, ולילית, זמן, ישראלי, כזו, קורציפה, כשהמתים חזרו, לטאה מכושפת, לספרות, לשירה, מעשה בטבעת, מרגוליס, ספר למשוררים, עושים אהבה בלשון, שירים 1983-1977, על המשמר, ציפור, רימונה, רק, שדלץ, שדלץ: זכרונות, שופרא, עיתון, של, שלמה, תל, תשליך

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, מאזניים, עלי שיח

תגיות חופשיות

הומוסקסואליות, חניכה, מגדר, מיניות, משיחיות, סאטירה, פנטזיה, רליגיוזיות, שואה (נושא יצירה)

מידע כללי

תארים אקדמיים
שני

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
21 (1981)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.