חזרה לדף התוצאות

שחר דוד /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 19261997 /// גיל
כותב/ת הערך: שחם חיה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

פרסים

פרס ביאליק
פרס ניומן
פרס נשיא המדינה
פרס עגנון
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

סופר, מתרגם ועורך
נולד בירושלים. דור חמישי לילידי העיר. חלק משנות ילדותו ותקופת התבגרותו בילה בשכונת מאה שערים בבית סבתו, אך התחנך מנעוריו מחוצה לה. תחילה בבית הספר היסודי לבנים "תחכמוני" ואחר כך בבית ספר תיכון חילוני בבית הכרם. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, פסיכולוגיה ותולדות עם ישראל. היה נשוי להיסטוריונית פרופ' שולמית שחר.
ירושלים ממלאת תפקיד מרכזי ביצירתו הספרותית, ובעיקר חלקים מסוימים שלה כגון שכונת מאה שערים, רחוב הנביאים ורחובות אחדים הסמוכים לו ומסתעפים ממנו, שאליהם הוא חוזר שוב ושוב ביצירותיו. מדובר בירושלים המנדטורית של שנות השלושים בעיקר, על המגוון האנושי-תרבותי-עדתי-דתי שבה, והיא מאופיינת כמקום שהוא קרתני וקוסמופוליטי גם יחד.
את דרכו הספרותית החל כמחברם של סיפורים קצרים. סיפורו הראשון, "אורח ירושלמי", ראה אור בעיתון הרדיו "הגלגל" ב-1947. קובץ ראשון של סיפוריו הקצרים, "על החלומות", התפרסם ב-1954 בהוצאת עם עובד וכלל סיפורים שפורסמו בעיתונות ובכתבי עת במהלך שנות החמישים. קבצים נוספים של סיפורים קצרים נאספו בספרים "קיסר" (1960) ו"מגיד העתידות" (1966). מאוחר יותר פורסמו מחדש סיפורי הקבצים הללו בשני ספרים: "מותו של האלוהים הקטן" (1970; 1982) ו"שפמו של האפיפיור" (1971), שראה אור גם במהדורה מורחבת ב-1982.
רומן ראשון פרי עטו, "ירח הדבש והזהב", ראה אור ב-1959. זהו רומן סאטירי, שבאמצעות גיבורו המנצל את החברה המושחתת והנהנתנית לקידום מטרותיו האישיות, מבטא המחבר אכזבה מן המציאות הישראלית, שתפשה את מקומו של החזון הציוני טרם הקמת המדינה.
ב-1979 פירסם את הרומן "סוכן הוד מלכותו", רומן אהבה מפותל המושתת על פרשייה שאירעה במציאות, אך זו משמשת בו כבסיס לסטייה יצירתית. הרומן מתבונן במושגי הנאמנות והבגידה במובנם הרחב במרחב הפרטי והציבורי-לאומי כאחד. פירסם ספר אחד לילדים בשם "סודו של ריקי: הרפתקאותיו של ריקי מעוז וכל עלילותיו וגבורותיו" (1960).
במהלך השנים עסק שחר לפרנסתו, בין השאר, גם בתרגום ועריכה. בין הספרים שתירגם ניתן למנות את "מסעות קולומבוס" מאת א' ספרי (1953); "העוז והתפארת" מאת גראהם גרין (1960); "ילדי התאו" מאת פרל ס' בק (1960); "חכמת הזֶן" מאת פ' רפס (1963) ועוד. הוא ליקט, תירגם וערך, בין השאר, את "מבחר הסיפור האנגלי" (1956) ואת "מבחר הסיפור האפריקאי" (1961).
בתקופה שבין פרסום שני הרומנים הנזכרים לעיל החל שחר בחיבורה של יצירה מורכבת, "היכל הכלים השבורים" או "הלוריאן", כפי שבחר לכנותו, על שם גיבורו, גבריאל לוריא. "הלוריאן" נחשב כפסגת יצירתו של שחר וכאחת היצירות החשובות בספרות הישראלית.
מדובר במסכת בת שמונה "שערים" (רומנים), שהתפרסמה לאורך חצי יובל שנים (בין 1969 ל-1994), הכוללת את היצירות דלהלן: "קיץ בדרך הנביאים" (1969); "המסע לאור כשדים" (1971); "יום הרוזנת" (1976); "נינגל" (1983); "יום הרפאים" (1986); "חלום ליל תמוז" (1988); "על הנר ועל הרוח" (1994) והשער השמיני, "לילות לוטציה" (1991), שנכתב לפני השער השביעי וקיבל את הכינוי "השער הסתום". לאחר פטירתו נמצא בעיזבונו של שחר קטע מסיפור גדול שהוא עסק בכתיבתו סמוך למותו ונועד כנראה לסכם ולחתום סופית את מפעל הענק של "היכל הכלים השבורים". הקטע פורסם על ידי מוסד ביאליק (1998) בשם "אל הר הזיתים", כמחוות כבוד לדוד שחר שהיה חבר פעיל בוועדה לספרות ולביקורת של המוסד.
"היכל הכלים השבורים" הוא מבנה סיפורי ארכיטקטוני הנשען מבחינה רעיונית על ההנחה הקבלית בדבר השפע האלוהי שאין הכלים הארציים יכולים להכילו ולפיכך הם נשברים. אולם הפרשנות שהנחה זו זוכה לה ביצירתו של שחר היא פרשנות אמנותית בעלת גוון אישי ואף אוטוביוגרפי. היצירה האמנותית היא ה"תיקון" המתבקש לשבירת הכלים: היא-היא תוצאת איסוף הרסיסים ואיחוי השברים, ובמילים אחרות – היא החייאתן של הדמויות האנושיות שֶכּלו פיזית מן העולם, אך קמות לתחייה ברוחו של המחבר ובכוח יצירתו.
שחר מקים במסכת הרומנים שלו היכל זיכרון לפיסת חיים במקום ובזמן מסוימים, המכיל עם זאת גם זמנים ומקומות אחרים ורחוקים. הוא עושה זאת באמצעות הפעלת הזיכרון ככלי הראשי, ובעיקר – הזיכרון האסוציאטיבי, הנודד בין הווה לעבר, המערבל מקומות וזמנים ואורג אותם למסכת אחת. ב"היכל הכלים השבורים" יצר שחר מעין "קומדיה אנושית", שדמויותיה חוזרות ומופיעות ברומנים השונים לפעמים בתפקידים ראשיים, לפעמים כגיבורים משניים ולפעמים כדמויות רקע בלבד. גיבוריו ניצבים באורח קבוע בעמדת השתאות אל מול המציאות המאותתת להם על מה ש"מעֵבר", ומתאווים לפענח את נסתרותיה. דמויות ומצבים ב"היכל הכלים השבורים" מופיעים תמיד בכפל פנים: בלבושם הארצי ובהווייתם האחרת, הנגלית למספר בעולמות הסמי-פנטסטיים שהוא בורא. יש שהצביעו על עקבות "פרוּסטיאניים" ביצירה זו בשל הסתמכותו של המספר על כוחו המְחיה של הזיכרון ובשל השיוט האסוציאטיבי בין מצבי תודעה הזייתיים, תחושות ומחשבות, אך יש גם שהסתייגו מהשוואה זו.
התקבלותו על ידי הממסד הספרותי בארץ וקהל הקוראים הישראלי לא היתה גורפת. עם זאת הוא זכה בשורה של פרסים ספרותיים: פרס עגנון (1973), פרס ביאליק (1984), פרס ניומן של אוניברסיטת בר-אילן (1987-1986), פרס ראש הממשלה (1969, 1978, 1991) ופרס הנשיא (1997).
ב-1972 נבחר לכהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים, וכיהן גם כחבר בוועד המרכזי של קלוב פא"ן הישראלי. מהדורה של יצירותיו המקובצות בעריכתו ראתה אור ב-1996 ב"ספריית השעות" בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות. יצירותיו תורגמו לשפות רבות. להצלחה הגדולה ביותר זכה בצרפת. אחד הביטויים להצלחה זו (שלה שותפה, כנראה, גם המתרגמת שלו מדלין נז') הוא הפרסים והעיטורים החשובים שזכה בהם שם. ב-1981 זכה בפרס "מדיסיס" היוקרתי לספרות זרה (Prix Medicis Etranger) וב-1985 קיבל את עיטור המפקד של מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת. כמו כן זכה בעיטורים נוספים מטעם מוסדות וערים בצרפת על יצירתו.

בזיז, אורנא. "הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע – חייו ויצירתו של דוד שחר". ירושלים: כרמל. 2003; ברזל, הלל. "דוד שחר: בעקבות הזכרון החי". "מספרים בייחודם". תל אביב: יחדיו. 1981. 183-161; כ"ץ, שרה. "מראות בירושלים של דוד שחר". תל אביב: עם עובד. 1985; לוז, צבי. "דוד שחר: תהומות הנפש בסימטאות ירושלים". "מציאות ואדם בספרות הארץ-ישראלית". תל אביב: דביר. 1970. 143-122; פלד גינזבורג, מיכל ומשה רון. "כלים שבורים – זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2004; שקד, גרשון. "שפע הערגונות והזכרונות (דוד שחר)". "הסיפורת העברית 1980-1880" ה. תל אביב וירושלים: הקיבוץ המאוחד וכתר. 1998. 133-119.

חיה שחם

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל הר הזיתים, הגלגל, היכל הכלים השבורים, הלוריאן, המסע לאור כשדים, העוז והתפארת, חכמת הזֶן, חלום ליל תמוז, יום הרוזנת, יום הרפאים, ילדי התאו, ירח הדבש והזהב, לילות לוטציה, מבחר הסיפור האנגלי, מבחר הסיפור האפריקאי, מגיד העתידות, מותו של האלוהים הקטן, מסעות קולומבוס, נינגל, סודו של ריקי: הרפתקאותיו של ריקי מעוז וכל עלילותיו וגבורותיו, סוכן הוד מלכותו, על החלומות, על הנר ועל הרוח, קיסר, קיץ בדרך הנביאים, שפמו של האפיפיור

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הכלים לעולם לא יוכלו להכיל את השפע – חייו ויצירתו של דוד שחר, הסיפורת העברית 1980-1880, כלים שבורים – זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר, מספרים בייחודם, מציאות ואדם בספרות הארץ-ישראלית, מראות בירושלים של דוד שחר

תגיות חופשיות

סאטירה, פנטזיה, קבלה

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
בית הספר תחכמוני
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
היסטוריה
היסטוריה של עם ישראל
ספרות
ספרות עברית
פסיכולוגיה
תולדות עם ישראל

משפיעים
מרסל פרוסט

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
29 (1955)

רקע משפחתי

בעלה של ההיסטוריונית שולמית שחר

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.