מתרגמת, סופרת וחוקרת
נולדה בתל אביב. קיבלה תואר ראשון בחוגים ללימודי מזרח-אסיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים (1988), ותואר שני בספרות ובבלשנות יפנית באוניברסיטת קנזווה, יפן (1993). ב-2001 קיבלה תואר דוקטור מן האוניברסיטה העברית. כותרת מחקרה: "הלוך חזור לקו השבר: זהות ביצירותיהם של אואה קנזבורו, אנדו שוסקו, אבה קובו ומישימה יוקיו בעשרים השנה שלאחר מלחמת העולם השנייה". מלמדת ספרות יפנית ותרגום באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן.
היתה הראשונה שתירגמה מהמקור היפני מיצירותיו של יסונרי קוואבאטה, חתן פרס נובל (1968), ששניים מספריו תורגמו קודם לכן מגרמנית ומאנגלית. תחילה תירגמה את הרומן "האגם" (1994), האופייני להיבט הנוסטלגי בכתיבתו, ובעקבותיו את הקובץ "בית היפהפיות הנמות וסיפורים אחרים" (1999), שמייצג את הצד הגרוטסקי בכתיבתו. מיצירותיו של קנזבורו אואה, חתן פרס נובל (1994), תירגמה את "האילוף" (2000), הכולל שישה סיפורים קצרים, והוסיפה לו תרגום של התכתבות בין אואה לעמוס עוז, שני מכתבים מכל צד, שבהם מחליפים הסופרים דעות על הירושימה, השואה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם על כתיבתם. כמו כן תירגמה את "המטבח" (1996), ספר ביכוריה של הסופרת היפנית הצעירה בננה יושימוטו, שזכתה לפופולריות עולמית. על תרגום זה זכתה בפרס שר החינוך והתרבות למתרגמים ב-1996. תירגמה גם כמה מסיפוריו של הסופר החשוב יוקיו מישימה (בהם הסיפור "לחם צימוקים"), שהופיעו בקובץ "שערי גן העדן" (1996). תרגומיה מתאפיינים במציאת חלופות הולמות בעברית למקור היפני, והיא נוהגת לצרף לתרגומים אחרית דבר על כל סופר ויצירתו.
כתבה, עם מיכל הראל, את הספר "האם אתה מקשיב, האם אתה עונה לי" (2006), העוסק בהתמודדות של שתי אימהות לילדים שאובחנו בלקות תקשורתית המצויה על הרצף האוטיסטי.

סמיט, שהם. "אנטומיה של כיבוש". "הארץ" ספרים. 10.1.2001. 6; רז, יעקב. "נשים כפורצלן". "הארץ" ספרים. 18.2.1995. 8, 14.

דורון כהן