חזרה לדף התוצאות

רוקח (אפטייקער) דוד /// משורר ומתרגם /// נולד בלבוב, גליציה /// 19161985 /// גיל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

שירה
תרגום

שפות יצירה

יידיש
עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משורר ומתרגם
נולד בלבוב, פולין (היום אוקראינה). למד ב"חדר מתוקן" ואחר כך בגימנסיה העברית בעירו. עלה ארצה ב-1934 והתיישב בתל אביב, נישא והוליד שתי בנות. למד הנדסת חשמל ובמקצוע זה עבד. מת באורח פתאומי בדיסבורג שבגרמניה, לשם יצא כדי לקרוא משיריו.
פירסם שנים-עשר ספרי שירה. שיריו הראשונים נכתבו בפולנית ופורסמו ב-1930 מעל דפי העיתון Chwila שראה אור בלבוב. ב-1934 פורסם ספרו הראשון ביידיש, "צווישן ספירות" (בין ספירות), בוורשה בשמו המקורי של הכותב, דוד אפטייקער. שירו הראשון בעברית, "ירושלים", נדפס ב-1935 בעיתון "הארץ". ב-1939 השתתף בכתב העת "ספרות צעירה" שערך יהושע בר-יוסף. ב-1942 הדפיס משיריו בילקוט ירושלמי ל"דבר"י ספרות. הרבה לפרסם משיריו בעיתונים ובכתבי עת, ובהם "גזית", "הצופה", "מאזניים", "סיני" ו"כנסת".
ספר שיריו העברי הראשון, "בגשר היעוד" (ה' לוונשטיין), ראה אור ב-1939, בלוויית הקדמה מאת רבי בנימין. בשירים ניתן ביטוי למתח בין עברו של המשורר בפולין לבין הוויית החיים בארץ ישראל. כעבור שנתיים פירסם את ספרו "ימים עשנים". לאחר שתיקה ארוכה ראה אור ב-1954 ספרו השלישי, "מועדי ערגה". הספר עומד, רובו ככולו, בסימן אובדנו של העולם היהודי במזרח-אירופה: "זֶרֶם ּהָאֵיתָנִים כִּמְחוֹל מַחֲַנַיִם./ נֵד עַל נֵד יָעׂז עַד מָרוׂם./ יְקוּם זוׂעֵם,/ אֵיךְ עָמְקוּ חַיֵּי-רֶגַע מוּל הַתְּהוׂם…" ("בחוף ים"). שירתו מתאפיינת בליריות כבושה: השירים קצרים ועל פי רוב ניתן בהם ביטוי לעולמו של היחיד. בנופים הרחבים ובדימויים שניטלו מן הטבע הדומם משתקפים הלכי הנפש של הדובר. מוטיב חשוב בשירתו הוא ירושלים ונופיה.
בכל תקופותיה היתה שירתו זרה למגמות הפואטיות המרכזיות בשירה העברית, בפרט לאסכולה הסימבוליסטית שעמדה בשיא כוחה כשהחל את דרכו כמשורר. "בן בלא דור ובלא אסכולה", כתב עליו אהרן אפלפלד (1985) במלאות שלושים יום למותו. בארץ זכתה שירתו לתשומת לב מצד מעטים, ואולם באירופה, ובפרט בגרמניה ובשווייץ, התברכה בקהל קוראים קשוב. שבעה מספריו ראו אור בתרגום לגרמנית. עם מתרגמיו לגרמנית נמנים המחזאי השוויצרי פרידריך דירנמאט והמשוררים פאול צלאן ואריך פריד, שנעזרו לצורך כך במשורר עצמו. המשורר והסופר אנטון שמאס תירגם משיריו לערבית. שיריו תורגמו גם לאנגלית, לגרמנית, לשבדית, לספרדית, לקטלנית ולצרפתית.
השתתף ב-1976 בעריכת תוכנית הלימודים לספרות לבתי הספר הממלכתיים-דתיים. משנות השישים עסק גם ברישום ובציור בטכניקות שונות. בציוריו משתקף הצמצום הלירי המאפיין גם את שירתו. הציורים והרישומים הודפסו גם לצד שיריו בעיתונים ובספרים שהוציא. תערוכה מציוריו הוצגה באקדמיה לאמנויות בברלין ב-1984. בירושלים הוצגו כמה מציוריו בתערוכה "משוררים בחומר אחר" (1990). ב-1986 פירסמו בנותיו בספר "גבולות הערגה" שירים שהותיר בעיזבונו.

אפלפלד, אהרן. "התבנית האצילה". "ידיעות אחרונות" ספרות. 5.7.1985. 21; הגורני, אברהם. "תעתועי ההתקבלות". "דבר" משא. 10.3.1989. 18; לוז, צבי. "מראות הזמנים: מוטיבים ודימויי יסוד בשירתו החדשה של דוד רוקח". "ביקורת ופרשנות" 5-4. 1964. 69-64; סתוי, זיסי. "דוד רוקח". "ידיעות אחרונות" ספרות. 7.6.1985. 21; קורצווייל, ברוך. "הנוף בשירי דוד רוקח". "הארץ" תרבות וספרות. 3.12.1963; שוהם, חיים. "שירה לבדד: ארבע שנים לפטירתו של דוד רוקח". "ידיעות אחרונות" ספרות. 30.6.1989. 21, 25.

אלישע פורת ורועי גרינוולד

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בגשר היעוד, גבולות הערגה, גזית, הארץ, הצופה, ילקוט ירושלמי לדברי ספרות, ימים עשנים, כנסת, מאזניים, מועדי ערגה, סיני, ספרות צעירה, צווישן ספירות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ביקורת ופרשנות, דבר, הארץ, ידיעות אחרונות

תגיות חופשיות

יהדות מזרח אירופה, נוף, ציור, שירה לירית

מידע כללי

שפות תרגום
אנגלית
גרמנית
ספרדית
ערבית
צרפתית
קטלונית
שבדית

תחומי לימוד אקדמיים
הנדסה
הנדסת חשמל

בקשר ספרותי עם
אפלפלד אהרן
אריך פריד
פאול צלאן
פרידריך דירנמאנט
שמאס אנטון

עיר או ארץ מגורים
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
20 (1934)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.