חזרה לדף התוצאות

רוזנאו פיליפ /// משורר ומתרגם /// נולד בסביאבודזיצה, פולין /// 1946 /// גיל: 75
כותב/ת הערך: מאירי גלעד

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

שירה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

משורר ומתרגם
נולד בסביאבודזיצה, פולין, ועלה ארצה ב-1957. גדל והתחנך בהרצליה. קיבל תואר ראשון במתמטיקה שימושית (1969), תואר שני במדעי ההנדסה (1971) ותואר דוקטור בהנדסה (1976), שלושתם באוניברסיטת תל אביב. פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטה זו.
הבמה הספרותית המשמעותית הראשונה שבה התפרסמו שיריו היתה כתב העת "פרוזה" (1982-1981, 1986). מאז פירסם שני ספרי שירה: "קו השבר" (תמוז, 2000) ו"ספני השפל" (2008; עם ציורים ורישומים מאת אורי ליפשיץ), קובץ אפוריזמים בשם "מחשבות טעונות טיפוח" (2001), ואת ספרי השירה "לבוא חשבון" (2010) ו"מוקדם מדי החל להיות מאוחר" (2012).
השירה של רוזנאו משלבת הגות והומור. נושאי שירתו המרכזיים הם זהותו היהודית והאירופית, אנטישמיות, השואה, חלוף הקיום, מות ההורים, אכזבה מהיעדר השגחה אלוהית, אהבה וארס-פואטיקה. מוטיב מרכזי בשירתו הוא המונחים והז'רגון הלקוחים מהמדעים המדויקים, המתארים את המציאות באופן מטפורי דרך הפריזמה של החוקר. למשל השורה: "אִישׁ צוֹחֵק. מַהוּ סְפֶּקְטְרוּם הָאוֹר בָּעֵינַיִם?" ("ספקטרום", "ספני השפל"). מוטיב מרכזי נוסף הוא דיאלוג אינטנסיבי עם אישים מערביים ידועים מתחומים שונים, הנע בין מחווה לפרודיה והמבקש לפתור שאלות ספרותיות, קיומיות, פילוסופיות והיסטוריות רחבות. לדוגמה: בשירה העברית – ביאליק, עמיחי ואבידן; במדע – קופרניקוס, גלילאו ואיינשטיין; ובתחומים אחרים – אפלטון, אריסטובולוס, יוליוס קיסר, נפוליאון, ניטשה, פרויד ועוד.
שירתו נוטה לדיבור גבוה ולסיפוריות. המצלול מקורו בעיקר בחריזה לא קבועה, בחזרות, במשחקי לשון ובשימוש מזדמן בשפות לועזיות במקור ובתעתיק. זו שירה חפה מצורות קונבנציונליות, אולם נוטה למבני עומק אנליטיים וסימטריים, כמו משוואות, משלים ופרדוקסים. אף ששירתו עוסקת בנושאים נשגבים, ההומור לסוגיו, האירוניה, הפרודיה והגרוטסקה מרכזיים בה, כאשר לעתים קרובות זהו הומור עצמי.
שיר ההספד "אבא" ("ספני השפל") מדגים באופן מהתל וכואב בו-זמנית שילובים ייחודיים של שירתו, הכוללים עמדה אינדיווידואליסטית, הומור מקאברי ואירוני, ביקורת היסטורית ודיאלוג בין-טקסטואלי עם מנהיגים: "אַבָּא שֶׁכָּל חַיָּיו שִׂחֵק שַׁח/ וְדָפַק בְּמִשְׂחָק סִימוּלְטָנִי// אֶת הֶחָבֵר סְטָאלִין/ אֶת מַר הִיטְלֶר/ וְאֶת חִבּוּק הַסַּרְטָן/ וְדָפַק הֶתְקֵף לֵב –// לֹא הֶאֱמִין שֶׁהַמָּוֶת יַכֶּה אוֹתוֹ/ בְּמִשְׂחַק דַּמְקָה פָּשׁוּט, אֲפִלּוּ לֹא/ מַט סַנְדְּלָרִים. מִשְׂחַק דַּמְקָה, פָּשׁוּט/ כְּמוֹ אַחַת/ שְׁתַּיִם/ שָׁלֹשׁ". השחמט כמשחק חשיבה הוא דימוי לשירת רוזנאו, המבקשת לזרום בתחכום בשני ערוצים: שעשוע ורצינות. יש לציין שהשימוש בעגה כאן ובמקרים אחרים מבטא ישירות, חספוס וניסיון לבטא זיקה למציאות הלשונית היומיומית המאזנים את השיח האינטלקטואלי והמורכב.
קובץ האפוריזמים שלו "מחשבות טעונות טיפוח" (2001) הוא אסופה של אמרות שפר שנונות, המשקפות תפישת עולם החותרת תחת אשליות כמו חמלת האל, עליונות הגניוס האנושי וכדומה. כמו בשיריו, גם באפוריזמים הוא עושה שימוש בהומור לסוגיו ובאבסורד.
תירגם מפולנית את זגייבסקי, בורסה, רוז'ביץ', טווארדובסקי ("נתיב", גיליון 94-93, 2003), ס"י לץ והרברט ("עתון 77", גיליון 334-333, 2008). שיריו תורגמו לגרמנית ולפולנית. ב-2003 זכה בפרס הומבולדט על עבודתו המדעית.
ספרו האחרון עד כה הוא קובץ השירים מראה מעל נהר הזמן (2019).

קורן, יהודה ואילת נגב (מראיינים). "פתאום המספרים מתחלפים במילים". "ידיעות אחרונות" ספרות. 29.6.2001. 26; סתר, גדעון. "הזר הבינארי – אני במזרח ולבי בפאתי מערב: הערות לשירתו של פיליפ רוזנאו". "נתיב" 101. נובמבר 2004. 94-95.

גלעד מאירי

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

לבוא חשבון, מוקדם מדי החל להיות מאוחר, מחשבות טעונות טיפוח, נתיב, ספני השפל, עתון 77, פרוזה, קו השבר

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ידיעות אחרונות, נתיב

תגיות חופשיות

אבסורד, מדע, פילוסופיה, פרודיה, שואה (נושא יצירה)

מידע כללי

שפות תרגום
גרמנית
פולנית

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
הנדסה
מדעי ההנדסה
מתמטיקה
מתמטיקה שימושית

עיר או ארץ מגורים
הרצליה
ישראל

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
54 (2000)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.