חזרה לדף התוצאות

ראשד חוסיין /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד במוסמוס, ישראל /// 19361977 /// גיל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, צלם "העולם הזה". רישיון נחלת הכלל

תחומי יצירה

עריכה
שירה
תרגום

שפות יצירה

ערבית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

משורר ומתרגם בשפה הערבית
נולד בכפר מוסמוס שבוואדי ערה. בוגר תיכון בנצרת. המשורר הערבי הראשון שסיים את לימודיו במערכת החינוך הישראלית, ובשל כך נחשף גם ללשון העברית ולספרותה. עבד כמורה שלוש שנים עד שפוטר בשל פעילותו הפוליטית. פירסם שני קובצי שירה שהודפסו בנצרת: "עם שחר" (מטבעת אל-חכים, 1957) ו"טילים" (1958). ספרו הראשון התקבל באהדה רבה בקרב ערביי ישראל. ב-1958 פירסם את השיר "הדלת הנעולה" (מערבית: ששון סומך, "הארץ", 10.10.1958), שבו התרעם על כך שדלתות הקיבוץ והמושב, סמל העשייה הציונית, נעולות בפניו כערבי ישראלי. באותה שנה עבר לגור בתל אביב כדי לכתוב ולערוך מאמרים פוליטיים לכתב העת בערבית של מפ"ם, "אל-פג'ר". שם היה חלק מחיי התרבות של העיר, ובין השאר אירגן מפגשי סופרים יהודים וערבים והשתתף בהם. הראשון בהם התרחש בביתו של הסופר בנימין תמוז ועורר מהומה בקרב המשתתפים היהודים בעקבות הקראת השיר "הדלת הנעולה". למרות זאת, חוסיין לא חדל מלנסות ולהסביר את דעותיו לעמיתיו היהודים, כגון ברשימה "הסופרים היהודים והערבים" שנכתבה בעברית והופיעה בעיתון "מסע" (14.11.1958).
הוא החל להופיע בחגיגות ובפסטיבלי שירה בכפרים הערביים ב-1958, והיה למשורר הידוען הראשון שהופיע על במה ערבית-ישראלית. הוא הקסים את הקהל לא רק במילות שיריו אלא גם בהקראה מרגשת וסוחפת. בשל הפופולריות שלו בקרב הקהל הערבי-ישראלי כונה "הכוכב" בפי מחמוד דרוויש. המשורר סמיח אל-קאסם קרא לו "האח הגדול" במשפחת האחים המשוררים, והמשורר טאהא מוחמד עלי הדביק לו את הכינוי "נסיך השירה הפלסטינית" (Hoffman, 2009). מלבד קרבתו למשוררים אלה, היה מקורב גם לאנשי רוח יהודים כנתן זך, בנימין תמוז וששון סומך. עבד כעורך המשנה של "אל-פג'ר" ובשנות השישים עבד במסגרת המהדורה הערבית של "העולם הזה" של אורי אבנרי.
ב-1967 ערך ותירגם אוסף של שירי עם, שירי טבע ושירי אהבה פלסטיניים ולבנוניים עם נתן זך, תחת הכותרת "דקלים ותמרים": צרור שירי עם ערביים". הקובץ מצייר תמונה רומנטית של הכפר הערבי, התואמת את הסטריאוטיפ המערבי. בשנות השישים נהנה ממעמד מיוחד בתרבות הישראלית, שבה הוערך כמשורר מתון יחסית לאחרים מבני דורו, הן בזכות תרגום קובץ "דקלים ותמרים", אך בעיקר בזכות שירו "אוהל מספר חמישים" (מערבית: נתן זך וראשד חוסיין, "יוכני" ה', 9, 1967), המתאר את סבלו של פליט פלסטיני מבלי להאשים בכך את ישראל.
באותה שנה עבר להתגורר בסוריה, ואז בלבנון, ולאחר מכן היגר לארצות הברית כדי להתאחד עם אישה אמריקנית. בארצות הברית פעל כנציג תנועת פת"ח באו"ם, ובעקבות זאת נשללה ממנו אזרחותו הישראלית. אירוע זה נתן השראה לשירו "ללא דרכון", שהפך להמנון לא רשמי של פליטים ועקורים פלסטינים (נכלל בקובץ שיריו המכונס, 1990). חוסיין נפטר בעת שרֵפה בדירתו בניו יורק ונקבר בכפרו.
על אף יבולו השירי הקטן יחסית – שלושה קובצי שירה בחייו וקובץ שפורסם לאחר שהלך לעולמו, נחשב למשורר בעל שיעור קומה. רוב שיריו חוברו בתבנית מסורתית של משקל וחריזה קבועים, ומיעוטם במשקלים חופשיים. שפתם פשוטה וישירה והם מבטאים את חוויות הערבים בישראל והזדהות עם סבל הפליטים הפלסטינים. הפלאח והפועל המנוצל הם דמויות חוזרות בשיריו, הכוללים התייחסות לאקטואליה וגעגועים לגליל, לירושלים, ליפו, לחיפה ולצפת.
היה הערבי הישראלי הראשון שתירגם ספרות ושירה מערבית לעברית ולהפך. בספריית התרגומים של האוניברסיטה העברית בירושלים פירסם קובץ תרגומים לערבית של מבחר מיצירות ביאליק (1966). נכללו בו שירים ליריים כ"לבדי", ארספואטיים כ"לא זכיתי באור מן ההפקר", ולאומיים כ"חוזה לך ברח" ו"מגילת האש", וכן פרוזה כמו "מאגדות המלך דוד והמלך שלמה" ו"ספיח". בתרגומיו השתמש באותה ערבית עשירה ולא נמלצת שבה כתב את שיריו. שיריו תורגמו לכמה שפות נוספות. לעברית תורגמו שיריו, על ידי ששון סומך, כבר בסוף שנות החמישים ופורסמו ב"קול העם" וב"הארץ", ואחדים מהם, הקוראים לאחווה בין יהודים לערבים, אף נכללו בספרי לימוד לבית הספר העברי.

الحسن, علي فرج. قراءة في أشعار راشد حسين. الضفة الغربية: المركز الفلسطيني للمصادر وحقوق المواطنةواللاجئين. 2000; زيدان, رقية. وجع القصيدة ونبضها: دراسة عن الشاعر الفلسطيني راشد حسين. حيفا: مطبعة الوادي. 2006; شوملي, قسطندي. "الحياة واللاحياة, الموت واللاموت في شعر راشد حسين". موسوعة أبحاث ودراسات في الأدب الفلسطيني الحديث. باقة الغربية: مجمع القاسمي للغة العربية. 2011. 149-166; القاسم, سميح. رماد الوردة دخان الأغنية: كلمات عن راشد حسين, كلمات منه, كلمات اليه. حيفا: مكتبة كلشيء. 1990; סומך, ששון. "למה היה צריך לחכות עשר שנים? על המפגש הספרותי היהודי-ערבי הראשון בישראל". "מקרוב" 2. 1998. 96-114; —. "דו שיח שלא המריא". ימים הזויים: קורות חיים 1951-2000. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2008. 59-66;Boullata, Kamal and Mirene Ghossain, eds. The World of Rashid Hussein: A Palestinian Poet in Exile. Detroit: Association of Arab-American University Graduate Students. 1979; Marmorstein, Emile. "Rashid Hussein: Portrait of an Angry Young Man". Middle Eastern Studies 1:1. 1964. 3-20.

ואריאל שיטרית חנה עמית-כוכבי

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אל-פג'ר, דקלים ותמרים, דקלים ותמרים: צרור שירי עם ערביים, הארץ, העולם הזה, טילים, יוכני, מסע, עם שחר, קול העם

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ימים הזויים: קורות חיים 2000-1951, מקרוב

תגיות חופשיות

ביקורת פוליטית, הגירה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, טבע, עבודה, פולקלור, קיבוץ

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות
עברית

בקשר ספרותי עם
אבנרי אורי
אל-קאסם סמיח
דרוויש מחמוד
זך נתן
מוחמד טאהא עלי
סומך ששון
תמוז בנימין

עיר או ארץ מגורים
ארה"ב
ישראל
לבנון
סוריה
תל אביב

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה מוסלמי/ת

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.