חזרה לדף התוצאות

ראובני יותם /// סופר, משורר, מתרגם ומו''ל /// נולד ברומניה /// 1949 /// גיל: 72
כותב/ת הערך: פז יובל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה
שירה
תרגום

פרסים

מועמד/ת לפרס ספיר ברשימה הקצרה
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00

סופר, משורר, מתרגם ומו"ל
נולד ברומניה. למד בבית הספר היסודי בעיר יאשי, ולאחר מות אמו ב-1957, עבר לכפר ביוולארי שבמזרח-רומניה. עלה לישראל ב-1964 והתיישב באשדוד, שם למד בתיכון "רוגוזין" עד 1968. באותה שנה הפסיק את לימודיו ועבר לקיבוץ משגב עם, שם השתלב בגרעין נח"ל, וממנו המשיך לשירותו הצבאי. ב-1972 הצטרף למערכת "הארץ" כעורך דפוס והתפטר ב-1977. בשנים 1987-1983 שימש עורך במוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות". ב-1987 החל לתרגם ספרים ובמקביל לכתוב "היגדים" (הוא התנגד למונח "סיפור״) וקטעי הגות. ב-2000 הקים את הוצאת הספרים "נמרוד״, שבה לצד יצירותיו רואים אור ספרי מקור, תרגום ועיון.
פרסומו הראשון היה הסיפור הקצר "למה אמרתי מה שאמרתי על זכריה סטנקו" ("הארץ", 6.2.1970). ספרו הראשון, "בעד ההזיה" ("עכשיו", 1977), הוא קובץ סיפורי וידוי סוערים, החושפים עולם הומוסקסואלי של סודות, עלבונות ומכאובים. בלשון ישירה, השוטחת זרם היגדים תיאוריים והגותיים, מוצגת הוויה מורכבת, ספק מציאותית ספק בדויה, הכורכת זו בזו זעקת כאב מתוך קדרות קיומית וכמיהה תמימה לאושר ולמימוש עצמי. הדמויות חוות הידרדרות ביחסיהן עם הסביבה, מה שמוביל אותן לבדידות אנושה, המשמשת יסוד מרכזי לווידוי. בדברן הדמויות יוצרות עולם הפורץ את גבולות היחיד אל אופקיה של הוויה אנושית, שבה נפגשים ומתנגשים מעגלים של תרבויות זרות ורחוקות זו מזו. הסיפורים מציגים את השקיעה המכוונת אל תוך עולם ההזיה, כמענה היחיד ללחציה הבלתי-נסבלים של המציאות. ביצירה זו היה לראשון הסופרים החדשים שהציבו בגלוי את העניין ההומוסקסואלי במרכז העשייה הספרותית.
"דיווח מתוך התרחשות" (1979) הוא ספר שיריו הראשון. במרכזו המתח בין נעורים לזקנה. הדובר כלוא במנגנון מענה של זמן. מה שנראה בעיניו כהווה מבטיח, מתמוסס עוד בטרם הפך לעבר: "יָשַׁבְנוּ בְּשֶׁקֶט וְיָדַעְנוּ/ כִּי זֹאת הַשָּׁעָה הֲכִי יָפָה שֶׁיָּדַעְנוּ… יָשַׁבְנוּ וְרָאִינוּ אֵיךְ חוֹמֶקֶת לָנוּ/ הַשָּׁעָה הֲכִי יָפָה שֶׁיָּדַעְנוּ/ הַשָּׁעָה הֲכִי יָפָה שֶׁנֵּדַע./ יָשַׁבְנוּ וְרָאִינוּ וְיָדַעְנוּ" ("השעה הכי יפה"). מכאן נולדת תחושה כבדה של החמצה, שממנה נרקמת הוויה של הסתגרות אפופת בדידות וכיליון נפש. בתוך כך מתעוררת השתוקקות להשתחרר ולהימלט: "מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לִזְכֹּר./ מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לָעוּף" ("יד קרה"). זה הבסיס ליציאה אל דרך המשלבת בין שוטטות נטולת כיוון מוגדר, שמטרתה בריחה מדאגות וחיפוש יד מלטפת, לבין התבוננות נוגה בבני משפחה, שבחלקה היא ביטוי עז של געגוע לאם המתה ובחלקה היא דיאלוג נוקב עם האב הנוכח. מעל הדמויות הממשיות שבחיי המשורר מרחפת שוב ושוב דמותו החמקמקה של האל, המוצג בשלל מופעים כהזוי, חסר אונים, קטוע איברים, מוצא להורג ובעיקר כמי שהותיר את הדובר נטוש ומאוכזב: "פַּעַם הָאֱלוֹהִים הָיָה נוֹגֵעַ בִּי/ מַשְׁהֶה אֶת יָדוֹ עַל רֹאשִׁי… עַכְשָׁיו הָאֱלוֹהִים כְּבָר לֹא נוֹגֵעַ בִּי" ("ידו הרכה של אלוהים").
בספר שיריו השני, "עצב שנאגר בחלום" (1982), מתחלפת תחושת ההחמצה ב"הַהֵעָדְרוּת הַגְּמוּרָה שֶׁל הַהַחְמָצָה" ("החמצה"), שמתגלה כמציקה עוד יותר. היא מלווה ב"עצב שנאגר בחלום" ומכה בהקיץ במשולב עם עצב הנאגר בהקיץ ומכה בחלום. ניכרת התהייה העצמית על מהות הקיום, והיא מקבלת ביטוי בכעין דיאלוג בין המשורר לבין הילד הפנימי, שלעתים מתאכסן בבטחה בתוכו ולעתים נגרר בעל כורחו על ידו. זוהי שירה מפוכחת החושפת את ההכרה המרה בדבר המוות המתדפק: "הַמָּוֶת כְּבָר קָרָא לִי כַּמָּה פְּעָמִים" ("המות כבר קרא לי"), כאשר מנגד מופגן הצורך האינסופי באהבה.
"פשר המעשים" (2010-2005) הוא רומן מונומנטלי בן שבעה כרכים: "הרואיקה", "היפנוטיקה", "אקוסטיקה", "מיסטיקה", "ארוטיקה", "נרקוטיקה", "אופטיקה". בהשראת "בעקבות הזמן האבוד" לפרוסט, יוצא המספר למסע אל ערב ארוך אחד שבו מתקיימת חתונה באשדוד. הרומן כולו הוא היזכרות ממרחק שנים באותו לילה, שבו מובלים אל טקס כלולותיהם בני הזוג דיתה ומייקי, היא חשפנית במועדון לילה והוא נרקומן, אירוע שיסתיים במותם של כל האורחים. בכל אחד מכרכי הרומן מתחקה המספר אחר יושבי שולחן אירוח אחר באולם. "הרואיקה" (2005) הוא החלק הראשון ברומן הגדול, ובמרכזו כמה דמויות, בהן ז'ני קפטיין גיבורים, קצינת צה"ל שתפקידה היה לשכב פעם אחת עם כל אחד מחיילי הצבא שקיבלו אות גבורה, ולבסוף זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים. מרכזיות דמותה מכוונת להגחכת האתוס הצבאי שביסודו הדרישה הנלעגת לגבורה. מעשה החתונה, עם קריסת האולם על יושביו, משמשים מטפורה למצב החיים.
הפואטיקה של ראובני עוסקת במעשה הבנייה תוך שהיא מפנה עורף למוצר הסופי, המוגמר. דחיפות האמירה קודמת להסדרתה, מה שמתקבל כ"פרוזה" אסוציאטיבית הגותית. זוהי כתיבה בהולה, שבמרכזה מספר או דובר המתבצר באני ומתנער מכבלי הקולקטיב. האני כלוא בעולם של מנודים, אך מקפיד להשקיף מנגד. הוא מעמיד רישום ייצוגי, החושף את כיעורה של החברה הישראלית שמתנכרת לקבוצות המיעוטים שבה, בעיקר להומוסקסואלים. מעשה הכתיבה עצמו מתגלה כניסיון לספק צורך של יצירת קשר עם סוג של אנשים שלא נמצא דרך לבוא עמם במגע אלא בהתפרצות של כתיבה.
יצירותיו התפרסמו בכתבי העת "עכשיו" ו"פרוזה" ובמוספי הספרות ותורגמו לצרפתית, לאיטלקית ולרומנית. כמה מספריו הנוספים הם "התפכחות", סיפורים (1979); "חסד: מחול הונגרי", שתי נובלות (1984); "ימי דגון", רומן (1985); "יומן לילה 1, 2, 3, 4", יומנים הגותיים ומקבצי היגדים (1989-1987); "יובל", רומן (2003); "הרוצח השכיר של העם היהודי" (2012). משלל תרגומיו: מרסל פרוסט, "סדום ועמורה", עיון (2002); זכריה סטנקו, "כמה שאהבתי אותך", רומן (2002); קנוט המסון, "שבילים סבוכים", רומן אוטוביוגרפי (2008); דומיניק פרננדז, "ביד המלאך", רומן (2009).
מספריו האחרונים: האוטוביוגרפיה של ז׳אן ריבון (2015) שהיה בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר. קובץ שיריו האחרון עד כה הוא בעיר ההגירה (2019). בשנת 2018 פורסם מחדש ספרו "בעד ההזיה" ומבקרים רבים כתבו כי ההדפסה מחדש של הספר אפשרה להם לראות עד כמה הספר היה חלוצי באופן שתיאר את הזהות החד-מינית.
זכה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1982). כיום הוא כותב ביקורות על ספרי שירה באופן קבוע למוסף ספרים של עיתון "הארץ".

בלבן, אברהם. "ספר של מחטף״. "ידיעות אחרונות" ספרות. 24.7.1992. 21; המרמן, אילנה. "על חוויות שהפכו למלים ועל מלים שהן חוויה". "סימן קריאה" 9. מאי 1979. 439-435; מוקד, גבריאל. "בשבחו של יותם ראובני". "עכשיו" 70-69. אביב 2005. 414-413; מירון, דן. "כאב מתוזמר״. "ידיעות אחרונות" ספרות. 16.6.1978. 1; סתר, שאול. "כאילו בשום מקום״. "הארץ" ספרים. 21.12.2005. 28; שי, אלי. "אפוקליפסה "עכשיו"״. "מעריב" ספרות. 3.7.1992. 5-4.

"יובל" פז

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אופטיקה, אקוסטיקה, ארוטיקה, ביד המלאך, בעד ההזיה, בעקבות הזמן האבוד, דיווח מתוך התרחשות, הארץ, היפנוטיקה, הרואיקה, הרוצח השכיר של העם היהודי, התפכחות, חסד: מחול הונגרי, ידיעות אחרונות, יובל, יומן לילה 1, 2, 3, 4, ימי דגון, כמה שאהבתי אותך, מיסטיקה, נרקוטיקה, סדום ועמורה, עכשיו, עצב שנאגר בחלום, פרוזה, פשר המעשים, שבילים סבוכים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב, סימן קריאה, עכשיו

תגיות חופשיות

ביקורת חברתית, הומוסקסואליות, זרם התודעה, חדשנות, ספרות צרפתית, שוליים

מידע כללי

שפות תרגום
איטלקית
צרפתית
רומנית

משפיעים
מרסל פרוסט

עיר או ארץ מגורים
אשדוד
ביוולארי
יאסי
ישראל
קיבוץ משגב-עם
רומניה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
29 (1978)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.