חזרה לדף התוצאות

קשוע סייד /// סופר ותסריטאי /// נולד בטירה, ישראל /// 1975 /// גיל: 46
כותב/ת הערך: שמעוני בתיה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

רומן

תחומי יצירה

פרוזה
תסריטאות

פרסים

פרס ברנשטיין
פרס קוגל
פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-08-01 00:00:00

סופר ותסריטאי
נולד וגדל בטירה. אחד מהקולות הבולטים של הספרות הישראלית של דורו. אביו, פעיל "מצפן", ישב במעצר מנהלי במשך חצי שנה בהיותו סטודנט, וגם במעצר בתוך הכפר, במשך שנתיים וחצי. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימייה יוקרתית בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים למד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו החל לעבוד ככתב במקומון "כל העיר", תחילה ככתב המגזין ולאחר מכן כבעל טור אישי בשם "24/7", שאיתו עבר למוסף "הארץ". סגנונו ההומוריסטי, השזור באירוניה ובכאב עמוק, והעמדה הביקורתית כפולת המבט – ערבי וישראלי, מזרחי ומערבי – מהווים תווי היכר גם ברומנים שכתב. הוא כותב עברית בלבד, ועל כך זכה לביקורת מצד קולות מסוימים בחברה הערבית. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005), פרס ברנשטיין לספרות (2011) על ספרו השלישי, "גוף שני יחיד", ופרס קוגל לספרות (2011).
הרומן הראשון פרי עטו, "ערבים רוקדים" (מודן, 2002), הוא בעל יסודות אוטוביוגרפיים ומתאר בשלושת חלקיו את התפתחות הזהות של דמות המספר, המייצגת במידה רבה את המחבר. בחלק הראשון מתוארת תקופת ילדותו המוקדמת של המספר בטירה, ויחסיו עם סבתו, הפורשת לפניו את מורשת הגבורה של סבו בתקופת המלחמה. בתקופה זו מצוי הילד במין חממה, כשהוא עדיין אינו מודע לתדמיתו בעיני הסביבה הישראלית. החלק השני והמרכזי של הספר מכונה "מכה בראש" ומייצג את תום עידן התמימות, כאשר הנער מגיע ללמוד בפנימייה היהודית בירושלים ומתוודע לאופן השלילי שבו נתפשת זהותו בעיני החברה השלטת, שלאורה הוא נמדד מכאן ואילך. הוא מתוודע גם לתרבות המערבית ובוחר להיות חלק ממנה. כאן נוצר הפיצול בזהותו של המספר, פיצול שלא יוכל ליישב. בשלב זה הנער בוחר להזדהות עם התרבות השלטת סביבו. הוא מחקה את הסביבה היהודית – מבטא, מנהגים, לבוש – ומבקש להיראות כאחד מכולם. המחמאה הגדולה ביותר בעיניו היא כאשר אומרים לו שאינו נראה ערבי. בחלק האחרון הוא עובר גלגול נוסף של זהותו, כשהוא מתפכח מאשליית ההידמות ומבין כי לעולם יישאר ערבי בעיני הסביבה. התפכחות זו מלווה בהידרדרות קשה, והספר מסתיים בנימה של פסימיות וייאוש. הספר היה לרב-מכר ותורגם לכמה שפות אירופיות.
תהליך ההתפכחות הכואב מוצא ביטוי פוליטי אפוקליפטי בספרו השני, "ויהי בוקר" (2004), שגם הוא הפך לרב-מכר ותורגם לכמה שפות אירופיות. המספר ואשתו שבים לכפר הולדתם לאחר שפוטר מעבודתו. השיבה אל הכפר מגבירה את תחושת הקיפאון והייאוש שתוארה בסיום "ערבים רוקדים", אלא שכאן קורה הבלתי-צפוי: נקודת הכובד העלילתית עוברת מהרובד האישי לרובד הכללי והפוליטי. הכפר מכותר על ידי טנקים ותושביו מנותקים מכל מגע עם העולם החיצון. רק בסיום הספר מתברר כי במסגרת הסכם מדיני הכפר עבר לשלטון הפלסטינים. הספר אינו חוסך את ביקורתו מהחברה הערבית, על מנהגיה ועל הוויית האלימות והפשע השורים בה. הוא מתאר בצורה חריפה את השסע בין ערביי השטחים השוהים בכפר לבין הערבים הישראלים, המבקשים להקריב את הפועלים הפלסטינים ל"מולך" היהודי במטרה להציל את הכפר. אבל בעיקר הוא מקצין את היחסים בין החברה הישראלית לבין הערבים הישראלים, כשהוא מתאר סיטואציה פוליטית שנדמית כאפשרית לאחר אירועי אוקטובר 2000.
ספרו השלישי, "גוף שני יחיד" (2010), מציג את כישרונו הספרותי של קשוע בשיא בשלותו. הרומן מביא את סיפוריהם של עורך-דין ממזרח ירושלים, סטודנט מטירה, נער ישראלי משכונת בית הכרם ואמו, המשתלבים לסיפור אהבה, בגידה וזהויות משתלבות. סגנונו של הספר יומנאי, ישיר ודיווחי – כזה שאינו מסתתר מאחורי ציורי לשון.
בשנת 2014, לאחר מבצע ״עופרת יצוקה״, החליט קשוע לעזוב את "הארץ" עם בני משפחתו, ולעזוב את עבודתו במוסדות אקדמיים שונים כמנחה סדנאות כתיבה ומרצה לספרות עברית. הוא המשיך לכתוב את טורו ב"הארץ" ובו סיפר על תחושותיו המעורבות כמהגר בארה"ב עד לפרישתו מכתיבת הטור ב-2017. ב-2015 פרסם קשוע את הספר בן "הארץ" שבו טורים נבחרים מאלו שפרסם במוסף "הארץ". ב-2017 פרסם קשוע את הספר עקוב אחר שינויים שמספר על סופר ערבי, שמתפרנס מכתיבת זיכרונות חיים של יהודים מבוגרים. הסופר שעזב את ישראל לטובת חיים בארה״ב חוזר לארץ בשל מחלת אביו. הספר זכה להצלחה רבה בעולם ותורגם לשפות רבות.
העיסוק בזהותו של גיבור שזהותו נודדת בין שתי חברות ותרבויות עומד גם במרכזו של התסריט שכתב לסדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית", המתארת את דמותו של עיתונאי ערבי-ישראלי המנסה ללהטט בין העולמות. הסדרה מבוססת באופן חלקי על טורים שפירסם במהלך השנים במוסף "הארץ" וב"כל העיר", והיא זוכת פרס האקדמיה לסדרה קומית (2011). הסדרה, שזכתה להצלחה עצומה, הייתה השראה לסדרה הבאה שכתב קשוע, התסריטאי (2015). במרכז הסדרה המוקומנטרית עומד תסריטאי ערבי שכתב קומדיה מצליחה אך אינו מצליח למצוא את מקומו בחברה הישראלית.
קשוע עצמו הוא הנושא של הסרט "פחדן מילדות" (דורית צימבליסט, 2009).

عازم, ابتسام. "ما خفي كان أعظم: عن 'خائف إلى الأبد"'. جدلية. 2.1.2011;
אלעד-בוסקילה, עמי. "משמואל בן עאדיה לשיילוק החדש – דמות האחר הישראלי/היהודי/הציוני/העברי". "האור הקלוש: ייצוגים ותדמיות של דמות האחר בספרות הערבית המודרנית". תל אביב: אוניברסיטת תל אביב. 2005. 52-38;
Hochberg, Gil. "To Be or Not To Be an Israeli-Arab: Sayed Kashua and the Prospect of Minority Speech Acts". Comparative Literature 62:1. Durham: Duke University Press. 2010. 68-88; Kayyal, Mahmoud. "'Arabs Dancing in a New Light of Arabesques': Minor Hebrew Works of Palestinian Authors in the Eyes of Critics". Middle Eastern Literatures 11:1. 2008. 31-51; Mendelsohn-Maoz, Adia and Liat Steir-Livny. "The Works of Sayed Kashua: Subversive or Subordinate?". Israel Studies Review 26. 2011. 107-129; Shimoni, Batya. "Shaping Israeli-Arab Identity in Hebrew Words – The Case of Sayed Kashua". Israel Studies 18:1. 2013. 146-169.

בתיה שמעוני

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

גוף שני יחיד, הארץ, ויהי בוקר, כל העיר, עבודה ערבית, ערבים רוקדים, פחדן מילדות

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

האור הקלוש: ייצוגים ותדמיות של דמות האחר בספרות הערבית המודרנית

תגיות חופשיות

ביקורת חברתית, ביקורת פוליטית, הגירה

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות אירופיות

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
סוציולוגיה
פילוסופיה

עיר או ארץ מגורים
ארה"ב
ירושלים
ישראל

זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה מוסלמי/ת

גיל בעת פרסום ראשון
27 (2002)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.