חזרה לדף התוצאות

קרמר שלום /// מבקר ועורך /// נולד בקייב, אוקראינה /// 19121978 /// גיל
כותב/ת הערך: נטקוביץ' סבטלנה

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עריכה
תרגום

שפות יצירה

עברית
רוסית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-08-01 00:00:00

מבקר ועורך
נולד בסאנוק, גליציה. למד בבית המדרש למורים "תחכמוני" בוורשה. ב-1932 למד משפטים בלבוב במשך שנה, הפסיק ועלה ארצה ב-1934. בשנים 1938-1934 למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר מוסמך למדעי הרוח. לימד בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובירושלים והרצה באוניברסיטת תל אביב. מאמריו ומסותיו פורסמו בכתבי עת לספרות וחלקם כונסו בספריו.
כתב על סופרים ומשוררים בני דורות שונים, שפעלו החל מתקופת ההשכלה ועד דור המדינה. ב-1946 יצא לאור ספרו "המבקר הנידח" (ספרית פועלים), שבו כינס את מאמריו של אברהם אורי קובנר. הוא ביקש להסביר ולפענח את דמותו של המבקר הנשכח ולקבוע את מקומו הראוי בביקורת העברית. בספרים אחרים עסק בסופרים ומשוררים בני דור התחייה. בין השאר כתב על טשרניחובסקי, יעקב פיכמן וזלמן שניאור. כתב מונוגרפיה מקיפה על דוד פרישמן, שיצאה לאור אחרי מותו (1984). בספרו "חילופי משמרות בספרותנו" (1959) עסק בין השאר בפרוזה הארץ-ישראלית החדשה. הוא כתב על המספרים השונים בני אותו דור, ובהם דוד מלץ ויהושע בר-יוסף, והגדיר אותם כדור הביניים שהורתו בגולה אך צמיחתו בארץ. לטענתו, יצירותיהם אינן נותנות מבע שלם ונאמן של התקופה, כי הם לא קלטו את התרבות הישנה בת הגולה מחד גיסא, ומאידך גיסא לא נטמעו בארץ ישראל. בספר כינס מבחר ממסותיו וחילק אותן למדורים שונים. חלוקה זו נועדה להצביע על השינויים התוכניים, הצורניים והסגנוניים שנבעו מהמעבר מהגולה לארץ ישראל. על פי גישתו, היצירה העברית הלאומית תיבנה על ידי מיזוג בין החדש לישן.
המשמרת השנייה שקרמר התייחס אליה כוללת את יוצרי דור תש"ח. הוא סבר כי הספרות העברית בגולה ובארץ ישראל היא בעלת צביון לאומי, ולכן העדיף את הנוסח הריאליסטי בספרות. הוא ראה בכך שיוצרים אלה ברובם נולדו וגדלו בארץ עובדה מספקת כדי להעיד על טיבם, וסבר כי ביוצרם ספרות ריאליסטית הצליחו לתאר את המציאות המתהווה בארץ ישראל ופיתחו סגנון חופשי המרחיב את שדה הלשון העברית. עם יוצרי דור תש"ח שעליהם כתב נמנים ס' יזהר, משה שמיר, יהודית הנדל ויגאל מוסינזון. בספרו "פנים ואופן" (1976) כינס מאמרי ביקורת על משוררים צעירים יותר, בהם נתן זך, יהודה עמיחי ודן פגיס.
בספרו "על ביקורת ומבקרים" (1980) נאספו מסות שונות על תולדות הביקורת העברית. בספר נפרשת גלריה רחבה של מבקרים עבריים, מאברהם אורי קובנר ועד שמעון הלקין. במסתו "נתיבות בביקורת העברית" אפיין סוגי ביקורת שונים ושיבץ את המבקרים בקטגוריות שיצר. בין השאר מנה את הביקורת הרעיונית-לאומית, את הביקורת האימפרסיוניסטית ואת הביקורת האידיאולוגית.
ספר חשוב נוסף פרי עטו הוא ריאליזם ושבירתו: "מסַפּרים עבריים מגנסין עד אפלפלד" (1968). הספר בוחן יצירות המעוגנות במסורת הריאליסטית אך גם חורגות ממנה, כל יוצר על פי אופיו וכישוריו. חשיבותו של הספר נובעת, בין השאר, מן ההבחנה העקרונית העולה ממנו המעמידה מסורת של כתיבה מטא-ריאליסטית ו/או היפר-ריאליסטית בספרות העברית. בספר כלולות הבחנות חשובות שהורחבו ופותחו על ידי מבקרים וחוקרים שבאו אחריו.
במסות הדיוקן שלו שירטט דמויות של מספר, מבקר או משורר וניסה להגיע לידי היכרות עם האישיות הספרותית, וכך לעמוד על טבעו של היוצר ועל טיבה של יצירתו. הוא סבר כי לחיי היוצר נודעת חשיבות רבה בהבנת יצירתו, ולכן הקדים למאמרים רבים סקירה תמציתית של חיי הדמות הנדונה. הוא נהג לשלב במסות הביקורת שלו גם רשמים אישיים וזיכרונות, כך למשל במסה על פיכמן סיפר על פגישה עמו בשדרות ח"ן בתל אביב.
ערך כמה ספרים, בהם: "פרץ סמולנסקין: מבחר מאמריו" (תש"ב); "ילקוט מסות" לדוד פרישמן (ליקט והוסיף מבוא והסברים, 1974); "ילקוט סיפורים" לג' שופמן (1966).

ברזל, הלל. "המלווה הנאמן: שלום קרמר כמבקר ספרות". "מאזניים" מ"ט. 1979. 266-264, 279; גולן, ארנה. "ריאליזם ושבירתו". "מאזניים" כ"ז (2). 1968. 114-111; ליפשיץ, אריה. "דורות אחרונים ודור-ביניים – שדה הביקורת לשלום קרמר". "מאזניים" נ"ב. 1980. 53-58; תורן, חיים. "על שלום קרמר ז"ל". "מאזניים" מ"ח. 1979. 138-136.

שושי שפרבר

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

המבקר הנידח, חילופי משמרות בספרותנו, ילקוט מסות, ילקוט סיפורים, מסַפּרים עבריים מגנסין עד אפלפלד, על ביקורת ומבקרים, פנים ואופן, פרץ סמולנסקין: מבחר מאמריו

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מאזניים

תגיות חופשיות

ספרות רוסית

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
לשון
לשון עברית
מתמטיקה
שפות שמיות עתיקות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
34 (1946)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.