משוררת, יזמת תרבות
נולדה בירושלים בשכונת גילה, וכיום (2021) גרה בתל אביב. בוגרת תואר ראשון למדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 השלימה את לימודי התואר השני במסלול לתסריטאות, בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. פרסמה שלושה ספרי שירה עד כה, כולם בעריכת המשורר אלמוג בהר, וכולם ראו אור בהוצאה עצמית ובמימון המונים.
בשנת 2013 ייסדה ערבי שירה בשם ״ערס-פואטיקה״. אליה הצטרפו גם משוררים ויוצרים מזרחים אחרים, כגון רועי חסן, שלומי חתוכה, תהילה חכימי, מתי שמואלוף ועוד. ערבי השירה הללו נולדו מתחושת הזרות שחשה קיסר בעולם הספרות והשירה הישראלי בשל מזרחיותה. בריאיון עימה סיפרה כי אירועי השירה שנכחה בהם היו "אליטיסטיים" ו"נפוחים", לטעמה, וכי רצתה להביא אווירה אחרת: מוזיקלית וחיה יותר. ערבי ערס-פואטיקה יצרו קהילה שוקקת ויוצרת של משוררים וקהל גם יחד.
ספרה הראשון ״שחור על גבי שחור״ ראה אור בהוצאת גרילה תרבות בשנת 2014. ״גרילה תרבות״ מכריזה על עצמה כקבוצת יוצרות ויוצרים המקדמת "מאבקים חברתיים ופוליטיים על ידי זעקת שירה, מוזיקה ויצירה״. אלי הירש תיארו ככתוב ״ברעננות יוצאת דופן ובתנופה״, אך בביקורות אחרות על הספר, ששיריו עוסקים בעיקר במחאה פמיניסטית ומזרחית, נכתב שהוא מתריס בלבד, ושזהות הדוברת בו נוצרת רק ביחס לאליטות הגבריות והלבנות שהספר יוצא נגדן, ורק על דרך ההתנגדות אליהן. למשל, בשיר ״אני המזרחית״ (עמ' 66): "אֲנִי הַמִּזְרָחִית / שֶׁאַתֶּם לֹא מַכִּירִים / אֲנִי הַמִּזְרָחִית / שֶׁאַתֶּם לֹא מַזְכִּירִים / שֶׁיּוֹדַעַת לְדַקְלֵם / אֶת כָּל הַשִּׁירִים / שֶׁל זֹהַר אַרְגּוֹב / וְקוֹרֵאת אַלְבֶּר קָאמִי / וְבּוּלְגָּקוֹב / מְעַרְבֶּבֶת הַכֹּל לְאַט לְאַט / עַל אֵשׁ קְטַנָּה / חָלָב וּבָשָׂר / שָׁחֹר וְלָבָן / הָאֵדִים מַרְעִילִים / אֶת הַשָּׁמַיִם כָּחֹל לָבָן / שֶׁלָּכֶם. / מָה תַּעֲשׂוּ לִי?". עם זאת, בספר ישנו עיסוק גם במשפחה, בגעגועים, בהגירה ובבניית זהותה של המשוררת, למשל בשיר ״שחור על גבי שחור״ (עמ' 51): "בְּמִבְטָא כָּבֵד אָהֲבָה אוֹתִי סָבְתָא שֶׁלִּי / וְדִבְּרָה אֵלַי דִּבּוּרִים תֵּימָנִיִּים / שֶׁאַף פַּעַם לֹא הֵבַנְתִּי, / וּבְתוֹר יַלְדָּה / אֲנִי זוֹכֶרֶת / אֵיךְ פָּחַדְתִּי לְהִשָּׁאֵר אִתָּהּ לְבַד / מֵחֲשַׁשׁ שֶׁלֹּא אָבִין אֶת הַלָּשׁוֹן בְּפִיהָ / שֶׁהִמְשִׁיכָה לְנַגֵּן אֵלַי בְּחִיּוּךְ, / וַאֲנִי לֹא / הֵבַנְתִּי / מִלָּה אַחַת שֶׁאָמְרָה / וְהַצְּלִילִים נִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים רְחוֹקִים / גַּם כְּשֶׁדִּבְּרָה אֵלַי קָרוֹב".
הספר זכה בפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם (2015) ובפרס ברנשטיין לשירה (2015). לשון הספר עכשווית ודיבורית, אנרגטית וקצובה, ומתאימה לקריאה בקול, כפי שרבים מהשירים בו אכן נקראו. האנרגיה הפרפורמטיבית טבועה בהם, ומעניקה למחאתם חיות ודופק מהיר. אמירותיה וקולה של קיסר בשירים חדים ונוקבים, הן במחאה שהם מביעים והן במידת החשיפה על משפחתה של קיסר ועל חניכתה לכתיבה.
הספר השני שלה ״מוזיקה גבוהה״ (ערס פואטיקה, 2016), יצא גם הוא בהוצאה עצמית ובמימון המונים: ביום אחד גייסה קיסר את כל הסכום להוצאת הספר, אירוע נדיר לכל ספר בהוצאת המחבר או המחברת, ובמיוחד לספרי שירה. הספר השני ממשיך את הנושאים והטון של קודמו. למשל, בשיר ״קיצור תולדות האהבה״ (עמ' 96) מתואר חיפוש הדוברת אחר מחאה חברתית ואחר חיבור מחדש למשפחתה התימנית ולשורשיה. אך למרות הציפייה שהספר עורר בקהל הקוראים, הביקורות שזכה להן היו צוננות יותר מאשר ביקורות הספר הראשון.
ספרה השלישי של קיסר ״דברי הימים״ (ערס פואטיקה, 2018) עוסק באימהותה החדשה ובקשר שלה אל בתה סימון. באימהות מגלה קיסר כוח ועוצמה חדשים, המזינים את כתיבתה ומוסיפים לה נדבך. ואף על פי כן, הספר השלישי זכה לביקורות פושרות יותר מקודמיו, שטענו כי אבד בו מן הכוח הפואטי שבוטא בעוצמה בספריה הראשונים, וכי הוא נוטה לפשטנות ולילדותיות. עם זאת, צוינו בו לטובה השירים העוסקים בילדותה ובמשפחתה.
שירתה של קיסר ופעילותה בתחום השירה עם שותפיה לדרך ריעננו את ההתייחסות אל השירה העברית בארץ בשנים האחרונות בקרב הדור הצעיר, והרחיבו את מנעד התגובות ששירה מעוררת בקהל קוראיה. קיסר גם הביאה קהל חדש וצעיר אל עולם השירה, ועל כן, למרות הביקורת שהופנתה כלפי שירתה, אי אפשר לערער על העוצמה שבה סחפה אחריה קוראים רבים. לשירה תפקידים רבים, בהם פרפורמטיביים ומחאתיים, ובשני העשורים האחרונים העניקה קיסר לשירה הישראלית את הגוון הפרפורמטיבי שחסרה.

הירש, אלי. ״עדי קיסר: מוזיקה גבוהה״. "ידיעות אחרונות". 1.7.2016 [וכן באתר "אלי הירש: קורא שירה",];
ברקוביץ׳, אילן, ״מְדַבֵּר אָדָם וְהָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹנֶה. וְאַף-עַל-פִּי כֵן מְדַבֵּר אָדָם״. הארץ. 22.9.2014 ;
בוחבוט, דוד (נאו). ״האם השירה המזרחית יכולה להתקיים בלי אשכנזים״. "הארץ". 9.12.2014 .

רינה ז׳אן ברוך