חזרה לדף התוצאות

פרנקל נעמי /// סופרת ועורכת /// נולדה בברלין, גרמניה /// 19182009 /// גיל
כותב/ת הערך: שירן שולמית

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons

ז'אנרים אופייניים

רומן

תחומי יצירה

עריכה
פרוזה

פרסים

פרס ניומן

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

סופרת ועורכת
נולדה בברלין, גרמניה, למשפחה אמידה ומתבוללת. הורי סבה היו ממייסדי תעשיית הכותנה בגרמניה. בימי ביסמרק הקים סבה מפעל לברזל ולפלדה, שאותו ניהל אביה. בגיל חמש התייתמה מאמה וגודלה על ידי אביה, שהקפיד לחנכה על ברכי התרבות הגרמנית הקלאסית. לאחר מות אביה (1932), ועם עליית הנאצים לשלטון, העלה אותה האפוטרופוס שלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" (1934). היא התחנכה בחוות הלימוד של רחל ינאית בירושלים. ב-1935 עברה לחברת הנוער בקיבוץ משמר העמק. בשנים 1947-1946 למדה היסטוריה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשם עברה לקיבוץ הזורע. ב-1950 עברה לבית אלפא, שם נישאה לישראל רוזנצווייג (1956), הוגה דעות, מבקר ספרות ומחנך. בשנים 1960-1958 המשיכה את לימודי הקבלה בירושלים, היתה מקורבת לפרופ' גרשם שלום והשתתפה בקבוצות לימוד ייחודיות בהדרכתו. לאחר מות בעלה (1969) התגייסה לחיל הים וערכה את הפרסומים של חיל הים במשך שמונה שנים. במסגרת עבודתה ערכה את "קד"מ" (קיצור דיוני מטה) של חיל הים לאחר מלחמת יום הכיפורים.
ב-1970 נישאה למאיר בן-גור, עיתונאי ב"למרחב" ומנהל בית סוקולוב, ועברה לתל אביב ואחר כך לקיראון. עוד בהיותה בקיבוץ החלה לפקפק במרקסיזם ובעקרונות "השומר הצעיר", שלאורם התחנכה מנעוריה. בעקבות חוויותיה בסיני בזמן מלחמות ההתשה ויום הכיפורים חלה תמורה בהשקפת עולמה ובעמדותיה הפוליטיות, שנעשו ימניות ולאומניות, וב-1983 עברה לגור בקריית ארבע. בשל פעילותה החינוכית, התרבותית והפוליטית ראו בה בני נוער כעין אם רוחנית של המתנחלים. לאחר מות בעלה עברה ב-2008 להתגורר בשערי תקווה, בקרבת הביוגרפית שלה, ד"ר ציפורה כוכבי-רייני.
דרכה הספרותית החלה בטרילוגיה החשובה "שאול ויוהנה", רומן משפחה תולדותי ורחב יריעה המתאר את חורבנה של יהדות גרמניה, שהיה מהיצירות הישראליות הראשונות שעסקו בשורשיה של השואה. פרקיו הראשונים של הרומן פורסמו ב-1953 בכתב העת "אורלוגין" (חוברת 8) בעריכת אברהם שלונסקי. לאחר מכן הופיעו שלושת כרכיה של הטרילוגיה, "בתי אבות" (1956), "מות האב" (1961) ו"בנים" (1967), שלושתם בהוצאת ספרית פועלים. אחרי פרסום הכרך הראשון זכתה פרנקל במלגה על שם אנה פרנק, שאיפשרה לה לנסוע לגרמניה ולעשות שם את המחקר ההיסטורי לשני הכרכים הבאים.
היצירה מתרחשת בברלין ובמקומות אחרים בגרמניה בשנים 1933-1930, ופורשת תמונה פנוראמית של החיים בשלהי תקופת רפובליקת ויימאר. היא מעלה דמויות רבות המייצגות את הכוחות השונים שפעלו בגרמניה ערב עליית היטלר לשלטון: אצילים ופשוטי עם, בורגנים, פועלים ומחוסרי עבודה, לאומנים, קומוניסטים, הומניסטים ויהודים מתבוללים, מסורתיים וציונים. ציר העלילה המרכזי ברומן עוקב אחר תולדותיה וגורלה של משפחת לוי, שהיא אמידה, מושרשת ומתבוללת, לנוכח עליית הנאציזם. העלילה מתנהלת בבית המשפחה, ברחובות ברלין, בבתי המרזח, בקיוסק שבסמטה ובמרכזי תנועת הנוער, ומתפתחת בזימונים של אירועים משפחתיים והיסטוריים, בהם השביתה הגדולה בברלין ושרֵפת הרייכסטאג. עליית הנאציזם מוסברת ברומן ככורח היסטורי, שמקורו במאבקים המעמדיים בין הכוחות השונים שפעלו בגרמניה (כמו המאבק שבין הקומוניסטים לסוציאל-דמוקרטים), אם כי גם כתוצר של גורמים אי-רציונליים. הרומן בנוי על מודל ציוני: התודעה העצמית היהודית, בעיקר של דור ה"בנים", שהם הגיבורים המרכזיים של היצירה, מתפתחת ככל שהקבוצות היהודיות השונות מודעות לחוסר סיכוייהן להשתלב בחברה הגרמנית. הגיבורים הצעירים ביצירה, חניכי תנועת הנוער הציונית, מתווים את הדרך לפתרון מצוקתם של יהודי גרמניה בעלייה לארץ ישראל.
במרכז המשך יצירתה של פרנקל עומדים הרומנים "דודי ורעי" (1972) ו"צמח בר" (1981), המתארים את הקיבוץ ואת ההוויה הישראלית בימים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. "דודי ורעי" הוא רומן מכתבים המתרחש בתקופת מלחמת ההתשה ומעלה את סיפורם של שני דורות בקיבוץ: דור המייסדים ודור ה"בנים". אירועים מחיי האבות משליכים על הסבך הרגשי שבו נתונים בני דור ה"בנים", הנדרשים, בלא יודעין, לתקן את העוולות שנעשו בדור האבות. רומן ההמשך, "צמח בר", מתרחש לפני מלחמת יום הכיפורים ומתאר לילה של חשבון נפש וגילוי סודות המקשרים בין העבר להווה בחיי הגיבורים. שני הרומנים מתארים את הוויית הקיבוץ, על הקונפליקטים שבין עולמו של היחיד יוצא הדופן לתביעותיה של החברה ועל הפער שבין החזון הציוני-סוציאליסטי לבין הגשמתו. "דודי ורעי" עובד לסרט טלוויזיה. שירם הידוע של רחל שפירא ונחום היימן "כמו "צמח בר"", שליווה את הסרט, היה מקור השראה לשמו של החלק השני של הרומן.
החלק האחרון ביצירתה של פרנקל מספר את קורותיה של קהילת יהודי ספרד בחברון. ראשיתו ברומן ההיסטורי "ברקאי" (1999) המתרחש בספרד של סוף המאה החמש-עשרה וראשית השש-עשרה בימי האינקוויזיציה. במרכזו סיפורם של אב מן האנוסים החי כאביר בחצרו של המלך פרדיננד ושל בנו החוזר אל שורשיו היהודיים, גולה מספרד ולאחר גלגולים רבים מגיע לאנטוליה שבטורקיה ומשם לחברון. הרומן "פרדה" (2003) מתאר את סיפור חורבנה של הקהילה היהודית בחברון בפרעות תרפ"ט, ועלילתו מתרחשת על רקע פעולות התגמול בשנות החמישים. גיבור הרומן מלכיאל, מפליטי המאורעות בחברון, אינו יכול להשתחרר מעברו ומצטרף אל מבצעי פעולות התגמול בבקשו נקמה, ועל רקע זה הוא מתעמת עם מפקדו בפלמ"ח, שהוא בבואתו של הישראלי החדש. שני הרומנים משלבים אירועים היסטוריים עם יסודות פולקלוריסטיים ואגדיים, ומתארים גיבורים המחפשים את שורשיהם ומייחלים לגאולתם.
יצירתה לשלביה משקפת את הפרקים בחייה ואת התמורות שחלו בהשקפת עולמה. כתיבתה ריאליסטית-נטורליסטית ויוצרת אספקלריה של מקום ותקופה, אם כי יש בה גם נטייה אל המיסטי והאי-רציונלי. יצירותיה מבוססות על מחקר היסטורי רחב, שכן גיבוריה מבקשים להבין את זהותם מתוך עברם ומתוך גורל אבותיהם, והם מתנסים במעברים אידיאולוגיים מן ההתבוללות אל הציונות ומן הישראליות אל היהדות.
ספריה הנוספים: "רחלי והאישון" (1972), מחרוזת סיפורי אגדה לילדים; "נער צמח בגדות האסי" (1977), סיפורו של צנחן חבר קיבוץ בית אלפא שנפל במלחמת ששת הימים; וכן ערכה את "פרקי יומן" (1969), ספרו של מאיר הר-ציון, והקדימה לו מבוא מקיף. הרומנים "דודי ורעי" ו"צמח בר" תורגמו לרוסית בידי אפרים באוך. בשנים 1960-1958 חיברה סיפורים לילדים שעובדו לתסכיתי רדיו בידי מרים הרמן. בראשית שנות השבעים עובדה גם הטרילוגיה "שאול ויוהנה" לסדרת תסכיתי רדיו.
זכתה בפרס רופין (1956), בפרס אוסישקין (1962), בפרס סוקולוב לעיתונות (1971) על סיפורה "יום שנולד במזל של כוכב", המתאר רשמי מסע לוורמייזא, ובפרס ניומן של אוניברסיטת בר-אילן (2005).

בן-דוד, יערה. "קץ התמימות (על "צמח בר")". "אהבה ממבט שני: עיון בפרקי ספרות ישראלית וכללית". תל אביב: עקד. 1997. 140-132; גורפיין, רבקה. ""שאול ויוהנה" לנעמי פרנקל". "מקרוב ומרחוק, על סופרים ועל ספרים". תל אביב: תרבות וחינוך. 1964. 125-122; קורצווייל, ברוך. ""שאול ויוהנה" חלק א', ויהדות גרמניה בעיני נעמי פרנקל". "חיפוש הספרות הישראלית: מסות ומאמרים". רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 1982. 290-278; שקד, גרשון. "יש למותנו שחר". "אין מקום אחר: על ספרות וחברה". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1988. 94-89; שקד, מלכה. ""שאול ויוהנה" (1967-1956) לנעמי פרנקל". "חוליות ושלשלת: הרומן העברי על תולדות משפחה". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1990. 250-238.

שולמית שירן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אורלוגין, בנים, ברקאי, בתי אבות, דודי ורעי, למרחב, מות האב, נער צמח בגדות האסי, פרדה, פרקי יומן, צמח בר, קד"מ, רחלי והאישון, שאול ויוהנה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אהבה ממבט שני: עיון בפרקי ספרות ישראלית וכללית, אין מקום אחר: על ספרות וחברה, חוליות ושלשלת: הרומן העברי על תולדות משפחה, חיפוש הספרות הישראלית: מסות ומאמרים, מקרוב ומרחוק: על סופרים ועל ספרים

תגיות חופשיות

יהדות גרמניה, יהדות ספרד, מיסטיות, מלחמה, נטורליזם, פולקלור, קיבוץ

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
היסטוריה
היסטוריה יהודית
קבלה

בקשר ספרותי עם
הר-ציון מאיר
כוכבי-רייני ציפורה
שלום גרשם
שלונסקי אברהם

תומכים ו/או מורי דרך
שלום גרשם

עיר או ארץ מגורים
ישראל
קיבוץ בית אלפא
קיבוץ הזורע
קיבוץ משמר העמק
קריית אונו
קריית ארבע
שערי תקווה
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
39 (1957)

רקע משפחתי

אשתו לשעבר של מבקר הספרות ישראל רוזנצווייג|אשתו של העיתונאי מאיר בן-גור

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.