חזרה לדף התוצאות

פרידלנדר יהודה /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 82
כותב/ת הערך: ליפסקר אבידב

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

עיון

פרסים

פרס ברנשטיין
פרס רמת גן

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

חוקר ספרות
נולד בתל אביב. אביו היה סגן מנהל בית הספר העירוני-דתי "צייטלין" בתל אביב. הצטרף כסטודנט למחלקה לספרות עברית ולספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן והיה לאחד מתלמידיו המובהקים של פרופ' ברוך קורצווייל. סיים את לימודי הדוקטורט ב-1968. עבודת הדוקטור שלו עסקה בשירה העברית החדשה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, שבה שימש כראש המחלקה לספרות עברית ולספרות משווה, כדיקן הפקולטה למדעי הרוח וכרקטור האוניברסיטה.
ספרו הראשון הוא "אורי צבי גרינברג: עיונים בשירתו" (מחברות לספרות, 1966). אחריו הופיע חיבורו "בין הוויה לחוויה: מסות על יצירתו העברית של י"ל פרץ ומבחר מיצירותיו אשר לא כונסו בכתביו" (1974), מחקר המתמקד בעיון ביסודות האידיאולוגיים והאקזיסטנציאליים ביצירותיו העבריות של סופר זה.
עמד בראש "מכון קורצווייל" מיד עם היווסדו. הוא אחד מחוקריה המרכזיים של ספרות ההשכלה. מחקריו ממוקדים במיוחד בכתבים הסאטיריים של ספרות זו, ובמסגרת זו חיבר את "פרקים בסאטירה העברית בשלהי המאה הי"ח בגרמניה" (1979), וכן את הסדרה "במסתרי הסאטירה: פרקים בסאטירה העברית החדשה במאות הי"ח-י"ט" (1994-1984). כמו כן העמיד מהדורה מדעית מוערת של כל "הצופה לבית ישראל" מאת יצחק ארטר (1996).
קו ייחודי במחקריו אלה הוא בקיאותו בספרות ההלכה ויכולתו לעמוד על הדקויות הפולמוסיות בספרות זו על רקע המאבקים שבין חסידים, מתנגדים ומשכילים. להיבט זה הקדיש חיבור נרחב בשם "בין הלכה להשכלה: מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות" (2004), שבו הרחיב את עיוניו אלה לספרות העברית החדשה, בעיקר יצירותיהם של ש"י עגנון ושל חיים הזז.
תחום נוסף שהעניק לו תשומת לב מיוחדת הוא שירתו של אורי צבי גרינברג. בנוסף לחיבור הספר על יצירתו של אצ"ג שנזכר קודם, השתתף בעריכת שני קובצי מחקר על אודותיו.
בנוסף ערך והוסיף מבואות והערות לכמה ספרים, בהם: י"ל פרץ, "מפי העם" (1966); שמעון ראבידוביץ, "שיחותי עם ביאליק" (עם בנימין ח"י ראביד, 1983); אד"ם הכהן, "שירי שפת קודש, מבחר" (עם מנוחה גלבוע, 1987); ו- The Writings of Abraham Loeb Benjaminson (1994).
זכה בפרס טלפיר לספרות, בפרס ברנשטיין לביקורת ספרותית ובפרס על שם אברהם קריב לביקורת הספרות. בשנת 2013 זכה בפרס רמת גן על מפעל חיים בספרות.

גלבוע, מנוחה. "סאטירה ומסתוריה". "מאזניים" ס"ח (10-9). 72-71; ויס, הלל והלל ברזל (עורכים). חקרי עגנון: עיונים ומחקרים ביצירת ש"י עגנון – מוגש לפרופ' יהודה פרידלנדר. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 1994; לפידוס, רינה. "סתרי הסטירה המשכילית". מחקרי ירושלים בספרות עברית ט"ז. 186-183.

אבידב ליפסקר

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אורי צבי גרינברג: עיונים בשירתו, בין הוויה לחוויה: מסות על יצירתו העברית של י"ל פרץ ומבחר מיצירותיו אשר לא כונסו בכתביו, בין הלכה להשכלה: מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות, במסתרי הסאטירה: פרקים בסאטירה העברית החדשה במאות הי"ח-י"ט, הצופה לבית ישראל, מפי העם, פרקים בסאטירה העברית בשלהי המאה הי"ח בגרמניה, שיחותי עם ביאליק, שירי שפת קודש, מבחר

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

חקרי עגנון: עיונים ומחקרים ביצירת ש''י עגנון - מוגש לפרופ' יהודה פרידלנדר, מאזניים

תגיות חופשיות

סאטירה, ספרות ההשכלה

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת בר-אילן

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות כללית
ספרות עברית

בקשר ספרותי עם
גלבוע מנוחה
קורצווייל ברוך
ראביד בנימין ח''נ

תומכים ו/או מורי דרך
קורצווייל ברוך

תחומי מחקר
ספרות

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
34 (1973)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.