חזרה לדף התוצאות

פפירניקוב יוסף /// משורר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 18991993 /// גיל
כותב/ת הערך: דינס עופר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר

תחומי יצירה

שירה

שפות יצירה

יידיש

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00

משורר בשפת היידיש
נולד בוורשה, בן לאב קצב שהיה פעיל בחוגים ציוניים. למד בחדר והשלים כמה כיתות בגימנסיה רוסית. בנעוריו שימש כנער מקהלה אצל החזן הוורשאי הנודע גרשון סירוטה. את פעילותו הספרותית החל במסגרת חוג היוצרים של "פועלי ציון שמאל", ואת שיריו הראשונים פירסם בביטאוני התנועה. שירים אלה מתאפיינים בנימה לירית מובהקת, בתכנים ניאו-רומנטיים ובפשטות צורנית. לימים פירסם אותם בקבצים "די 24-סטע שעה" (השעה ה-24, 1935), "פון ערשטן שניט" (ביכורים, 1945) ו"איבערבלייב" (שריד, 1949). כמו כן חיבר חטיבה של שירה פרולטרית, שאותה קיבץ באוסף "רויט אויף שווארץ" (אדום על שחור, 1929). ב-1924 עלה לארץ ישראל. במשך זמן קצר היה חבר ב"גדוד העבודה". מאוחר יותר השתקע בתל אביב והתקרב אל כמה יוצרים עבריים, בהם אלכסנדר פן, שעמו נהג להופיע בערבי שירה בקיבוצים.
פפירניקוב, הראשון והידוע במשוררי יידיש שישבו אז בארץ, הפך לנושא קולה של ארץ ישראל העובדת בספרות יידיש. בזכות מעמדו הייחודי החל לפרסם בכתבי עת מרכזיים ביידיש בפולין ובארצות הברית. שירתו הארץ-ישראלית קרובה בצורתה ובתכניה אל הפזמון העממי. חלק משיריו הלחין בעצמו, ונהג לשיר אותם עם הקהל בערבי שירה. הפזמון "זאָל זיין" (ייתכן), שחיבר ב-1924, זכה לפופולריות עצומה בקרב חוגים ציוניים בפולין, וכך גם שירים נוספים שלו, המלאים תיאורים נאיביים של נופי הארץ.
ב-1929 שב לפולין, כנראה בשל מצוקה כלכלית. עם חזרתו ארצה (1933) פירסם את הקובץ "מיט לענדער גלייך" (ככל הארצות, 1934), ובו, שלא כבספריו הקודמים, משתקפת תחושה עמוקה של אכזבה נוכח המפגש המחודש עם הארץ, שאיבדה לטענתו את אופייה החלוצי. הוצאת הספר היתה מלווה בפולמוס-זוטא בין המשורר לבין שאר משוררי יידיש בישראל, שהתרעמו על אופיו הביקורתי.
היה מזוהה מאוד עם המאבק על עצם זכות הקיום של ספרות יידיש בארץ ישראל. במהלך שנות השלושים פירסם, לצד יידישיסטים ארץ-ישראלים אחרים, כמה עצומות הקוראות לסופרי יידיש ברחבי העולם להתגייס למאבק למען עמיתיהם בארץ. ב-1937 ייצג את סופרי היידיש בארץ ישראל בקונגרס לתרבות יידיש בפריז, ונשא נאום ובו תיאור היחס השלילי שממנו סבלו סופרי יידיש בארץ. בזמן מלחמת העולם השנייה פירסם שירים המבכים את חורבן יהדות פולין. שירים אלה זכו לתהודה רבה וכונסו בקבצים "אונטער שווארצע הימלען" (תחת שמים שחורים, 1944) ו"מיין ברענענדיקער שטאם" (בני עמי בוערים, 1945). באותה תקופה החל לפרסם את זיכרונותיו בשבועון "נייוועלט" וב"בלעטער פאר ליטעראטור און קריטיק", שכונסו לימים בספר "היימישע און נאָענטע" (בני בית וקרובים, 1958). ב-1942 הופיע תרגום ראשון של שיריו לעברית, האנתולוגיה "מן הטנא". בין המתרגמים דמויות בכירות כמו אלכסנדר פן, נתן אלתרמן ודב סדן.
מעמדו המרכזי כמשורר יידיש בארץ ישראל נפגע מאוד עם עלייתו של אברהם סוצקבר ארצה (1947). בתוך זמן קצר תפש סוצקבר את מקומו. וכך, בעוד שבשנות השלושים והארבעים עמדה שירתו בסימן של תנופה יצירתית גדולה, שנות החמישים היו מוקדשות בעיקר לאיסוף ולסיכום. הקובץ "מיין שיר השירים" (שיר השירים שלי, 1953), אוסף שירי האהבה שלו, ולהבדיל "איבער חורבות" (מעל לחורבות, 1967), שעיקרו שירים המבקשים להתמודד עם שואת יהודי אירופה, מכילים בעיקר טקסטים מוקדמים ומעט שירים שנכתבו אחרי מלחמת העולם השנייה.
יצירתו המאוחרת, גם אם היא מצומצמת למדי בהיקפה, משקפת התפתחות של משורר בשל ומתוחכם יותר. כך למשל מצטיין המחזור "די זון הינטער מיר" (השמש מאחורי, 1961) בקבוצה של שירים אינטרוספקטיביים ובתמונות מעודנות מחיי הילדות.
פפירניקוב, שעיקר פרנסתו היה על פרסומיו בעיתונות יידיש, חי בארץ חיי דלות ומחסור. בין השאר התקיים בזכות הרצאות בקהילות יהודיות בעולם. ב-1952 התגורר כשנה בדרום-אפריקה, ובשנים 1974 ו-1980 שהה באוסטרליה. בשנותיו האחרונות קיבל סיוע כלכלי מעיריית תל אביב. חלק ניכר משירתו תורגם לעברית. לצד האנתולוגיה "מן הטנא" שהוזכרה לעיל, הופיעו עוד שני אוספים: "בשערי הקשת" בתרגומו של שלמה שנהוד (1971) ו"אילן ויער" בתרגומו של אהרן אשמן (1986). כמו כן ראו אור תרגומי יצירתו לעברית בעיתונים ובכתבי עת.

מץ, אביבה. "משורר הדלות". "מעריב" סופשבוע. 18.3.1988. 23-19; פילובסקי, אריה לייב. "צווישן יאָ און ניין: יידיש און יידיש-ליטעראטור אין ארץ ישראל: 1948-1907". תל אביב: וועלטראט פאר יידיש און יידישער קולטור. 1986. 302-297;
Goldsmith, Emanuel. "Yiddish Bard of Israel's Rebirth: on the 90th Birthday of Joseph Papiernikov". Jewish Book Annual. 1989. 170-181.

עופר דינס

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אונטער שווארצע הימלען, איבער חורבות, איבערבלייב, אילן ויער, בלעטער פאר ליטעראטור און קריטיק, בשערי הקשת, די 24-סטע שעה, די זון הינטער מיר, היימישע און נאָענטע, מיט לענדער גלייך, מיין ברענענדיקער שטאם, מיין שיר השירים, מן הטנא, נייוועלט, פון ערשטן שניט, רויט אויף שווארץ

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

מעריב, צווישן יאָ און ניין: יידיש און יידיש-ליטעראטור אין ארץ ישראל: 1948-1907

תגיות חופשיות

חלוצים, נוף, ספרות יידיש, עבודה, שואה (נושא יצירה)

מידע כללי

שפות תרגום
עברית

בקשר ספרותי עם
פן אלכסנדר

עיר או ארץ מגורים
אוסטרליה
דרום אפריקה
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.