פיאד' תופיק /// סופר, מתרגם ומחזאי בשפה הערבית /// נולד בכפר מקיבלה, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
כותב/ת הערך: שיטרית אריאל
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00
סופר, מתרגם ומחזאי בשפה הערבית
נולד בכפר מקיבלה. סיים את לימודיו התיכוניים בנצרת. בעל תואר ראשון בתקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עבד כעמיל מכס בנמל חיפה. נכלא בגין עברות ביטחוניות (1974-1969) ועזב את ישראל ב-1974, במסגרת הסכם חילופי אסירים עם מצרים. עבד במרכז ללימודים פלסטיניים בעיר ביירות עד 1982, אז עבר לתוניסיה, שבה הוא מתגורר עד היום. קיבל תעודה לעבודה בעיתונות ועבד בארגון הערבי לחינוך, תרבות ומדעים.
החל לפרסם סיפורים בעיתונים "אל-יום" ו"אל-אתתחאד" ובמוסף הספרותי "אל-ג'דיד". חיבר שלושה רומנים, הראשון בשם "המעוותים" (מטבעת "אל-אתתחאד", 1963), השני בשם "פלוגה 778" (1978) והשלישי בשם "מיליציה אהובתי" (1979). כתב גם מחזה בשם "בית השיגעון" (1965) וקובץ סיפורים קצרים בשם "הרחוב הצהוב" (1968). תירגם, בין השאר, את הסיפור "חרבת חזעה" מאת ס' יזהר לערבית (1981).
הרומן "המעוותים" נחשב לרומן הפלסטיני האמנותי הראשון שלא מתמקד באמירות פוליטיות מובהקות נגד ישראל, אלא בביקורת המכוונת לקלקלותיה של החברה הערבית בארץ. הרומן מספר את קורותיו של סעיד, נער הלומד בתיכון בכפר בתנאי עוני מחפירים ובאווירה שמרנית, שמהם הוא נמלט לעיר נצרת. העלילה מתעכבת על הקושי שלו למצוא את דרכו בעיר הגדולה, ומדגישה את הזרות הכפולה של בן הכפר שחש זר בכפרו אך גם בעיר שאליה הוא עובר. ברומן עולים גם נושאים מיניים, שנחשבו עד אז לטאבו בספרות הפלסטינית.
לאחר צאתו לאור הותקפו הרומן ומחברו באופן חסר תקדים על ידי המבקרים הערבים הישראליים, והדעה הרווחת היתה שמדובר בספר שראוי להוקיע ולשכוח, ולו בשל התיאורים המיניים שהוא מכיל. אולם, כפי שטוען מחמוד גנאים (2008), ספר זה ראוי להוקרה גם בשל נועזותו וגם בשל החידושים שהביא לספרות הערבית המקומית, הן בסגנון והן בתוכן.
את יצירותיו שנכתבו לאחר הרומן הזה חיבר בסגנון מסורתי ומקובל יותר, ולראיה – המחזה "בית השיגעון" (1965) וקובץ הסיפורים "הרחוב הצהוב" (1968) התקבלו באהדה בקרב המבקרים. ראוי לציון גם הסיפור "הכלב סמור" (מערבית: שמעון בלס, בתוך "סיפורים פלסטיניים", 1970, 119-112), שמציג את כפר הולדתו של פיאד' בסוף תקופת המנדט ובשעת כיבושו על ידי היהודים מנקודת ראות מיוחדת: זו של הכלב סמור. סמור, שונא מדים של בריטים וגם של יהודים, מציל את הילד המגדל אותו מידי החיילים היהודים, וכשמגיעה השעה לעזוב את הכפר הוא מסרב להימלט. הילד נשאר עמו בכפר ומבין באמצעותו את פשר הנאמנות לבית.
خليل, محمد. "الالتزام في أدب توفيق فياض". موسوعة أبحاث ودراسات في الأدب الفلسطيني الحديث. باقة الغربية: مجمع القاسمي للغة العربية. 2011. 76-55;
ינון, אברהם. "נושאים חברתיים". "המזרח החדש" ט"ז 4-3. 1966. 380-349;
Ghanayim, Mahmud. "Lone Rebel". The Quest for a Lost Identity: Palestinian Fiction in Israel. Wiesbaden: Harrassowitz. 2008. 49-73.
אריאל שיטרית
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
אל-אתתחאד, אל-ג'דיד, אל-יום, בית השיגעון, המעוותים, הרחוב הצהוב, מיליציה אהובתי, סיפורים פלסטיניים, פלוגה 778ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה
המזרח החדשמידע כללי
תארים אקדמיים
ראשון
מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים
תחומי לימוד אקדמיים
תקשורת
עיר או ארץ מגורים
ביירות
לבנון
תוניס
זהות אתנית/דתית
ערבי/ה
ערבי/ה מוסלמי/ת
גודל ערך
בינוני
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.