סופרת ומתרגמת
נולדה בתל אביב. למדה ספרות אנגלית ומשחק באוניברסיטת תל אביב. פירסמה שמונה ספרי פרוזה, בהם רומנים, נובלות, סיפורים קצרים וכן ספר לבני נוער. ספרה הראשון, "הפרדת צבעים", ראה אור ב-1989 (עם עובד). סיפוריה התפרסמו בכמה אנתולוגיות (בהן האנתולוגיה אמהות ובנות, 1997). ספריה עוסקים במציאות ישראלית פרוזאית וגיבוריה הם אנשים "רגילים", בעיקר נשים מהמעמד הבורגני והזעיר-בורגני. הנושאים העומדים במרכז יצירתה הם חיי נישואים, אימהוּת, מצוקות נפשיות, וכן אלימות וגילוי עריות במשפחה.
טכניקת הסיפר הבסיסית ביצירותיה היא המונולוג בגוף ראשון, אך עופר מרבה בניסויים בטכניקות סיפר מודרניסטיות, כגון כתיבה בנוסח זרם התודעה, החלפת נקודות מבט וטכניקת הרשומון (למשל ב"דיבור עקיף", 1990, וב"שירה והירושימה", 2003). טכניקת הרשומון ונטייתה הניסיונית של עופר בכלל מגיעות לשיאן ברומן "שירה והירושימה", המורכב כולו ממונולוגים של דמויות שונות המספרות על גיבורת הרומן שהתאבדה.
אף שיצירתה לא התקבלה לקאנון של הספרות העברית, ספריה זכו לביקורות רבות. המבקרים הדגישו את חשיבות האקלים החברתי והנושאים שבהם היא עוסקת, ואת האותנטיות שבייצוגם. הם התייחסו לניסיונות הכתיבה שלה בטכניקות שונות וציינו לא אחת כי אלה אינם מגיעים לידי מיצוי, עקב חוסר יכולת לבנות עולם פנימי משכנע באמצעות נקודות המבט השונות ועיצוב דמויות פלקטי. רבים מהמבקרים התייחסו ליצירתה כאל "ספרות נשית", והביקורות שנכתבו בשנים האחרונות הדגישו את הייצוג של הקול הנשי ביצירותיה.
בנוסף ליצירתה הספרותית, שזיכתה אותה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (1995), ערכה כמה ספרים, תירגמה כשלושים ספרי פרוזה ופנאי מאנגלית (בהם יצירות של יצחק בשביס-זינגר) ופירסמה ביקורות ספרות ב"ידיעות אחרונות" וב"עתון 77".
ספרה האחרון עד כה הוא ספר המתח רצח בבית ספר לאמנויות (2017).

נבות, אמנון. ""דיבור עקיף"". "עכשיו" 56. 1991. 323-321; צור, שי. "להיוולד מחדש ולא אשה". "הארץ" ספרים. 29.8.2001. 8.

חן שטרס