משוררת וסופרת
נולדה במעברה עקיר, לימים קריית עקרון ומזכרת בתיה. בת להורים יוצאי לוב. החלה ללמוד בפנימיית "בויאר" הירושלמית (לדבריה "על תקן המזרחית"), אך עזבה במהלך התיכון. התראיינה בנושא זה בסרטו של אמיר גרא "ילדי הצוללת" (1998). בתקופת שירותה בצה"ל היתה כתבת בעיתון "במחנה". בוגרת המחלקה לקולנוע של בית הספר "בית צבי" ברמת גן ובוגרת תואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. אוצרת ומבקרת אמנות.
ספרה הראשון הוא קובץ הסיפורים "עונת המשוגעים" (מעריב, 1996). אחריו הוציאה את ספר השירה "עיר ונשייה" (2003) שאחת מ"גיבורותיו" היא העיר ונציה, על האסתטיקה הייחודית שלה, ואילו שירים אחרים עוסקים באהבה ובחוויות אוטוביוגרפיות, החיים במעברה כילדה, יחסים בין יהדות לנצרות, ועוד. במרכז הרומן "מה יש לך אסתר" (2005) עומדת דמותה של אסתר רובין, הנוסעת בעקבות מלגת מחקר לוונציה, לחקור ולתרגם במסגרת עבודת הדוקטור שהיא מכינה את כתביה ושיריה של אנה ברוואר, משוררת יהודייה גרמנייה. בוונציה היא פוגשת בגבר, מתאהבת בו, ודרך סיפור המפגש ביניהם נחשף סיפור חייה של רובין. הספר מגולל את התפרקות התא המשפחתי המזרחי לפרודותיו בעקבות הלם ההגירה לישראל והמפגש הקשה עם המודרנה בנוסחה הישראלי. ב-2000 הוציאה את ספר הילדים "מסע האותיות של תמרה".
ב-2011 יצא ספר שיריה "תורת החיתוכים" שבמרכזו עומדת טראומת הפלה. בספר זה, שלא זכה לתשומת הלב הראויה, היא מציעה להתבונן בשפה כמאשרת הבניית מסגרת של קהילה ומשפחה. זהו קובץ שירים ומסות פיוטיות, המלווים ברישומים של מיכאל גורדון ובציורים של אלי פטל, והוא מעוצב בקפדנות גדולה. כאן, כמו ביצירותיה האחרות, הולכת סלהוב עד ועל הקצה. מטליאה קרעי חיים מצמררים, הגיגים מבריקים על התרבות והשפה, ויוצרת מחזורי גאות ושפל של תשוקות וגעגועים המעוגנים במסורת המשפחה ובתרבות השבט.
בראיונות שונים שהעניקה מדברת סלהוב בגילוי לב על מחלת הנפש שממנה היא סובלת ועל ההתמודדות עמה. על ספרה "עיר ונשייה" זכתה בפרס עמיחי לשירה (2004).
ספרה האחרון עד כה הוא ספר העיון מסות על אמנות ויהדות (2017) שזכה לשבחים רבים.

לחמן, לילך. "אל אם ארץ טבועה". "הארץ" ספרים. 22.9.2004. 12; מישורי, אפרת. "ירח מודבק בשמים". "ידיעות אחרונות" ספרות. 13.1.2006. 29; שוייצר, ארז. "קדיש למלאך שגורש". "הארץ" ספרים. 23.11.2011. 16.

קציעה עלון ויגאל שוורץ