משוררת
נולדה במינכן, גרמניה. הוריה הם ניצולי שואה ששכלו חמישה מילדיהם בזמן המלחמה. עלתה עם משפחתה לארץ ב-1948. למדה עיתונאות וספרות. התחילה לכתוב בעקבות נפילתו של בן דודה אלכס במלחמת ששת הימים. ראשוני שיריה פורסמו ב"על המשמר" ב-1988. עבדה ככתבת ופירסמה רשימות ביקורת ושירים בעיתונים יומיים ובכתבי עת לספרות. בן זוגה אמנון נפצע קשה במלחמת ההתשה ומאז סובל מהלם קרב.
ספרה הראשון, "רעלת פתאום", נדפס ב-1989 (ירון גולן). פירסמה שלושה ספרי שירה נוספים בעברית: "בובה שחורת שפתיים" (1989); "בטבעת הים" (1993); "אוכמניות בגשם" (לקט שירים, 1995). שיריה תורגמו ליידיש, לפולנית, לערבית ועוד. ב-1998 הוציאה ספר שירים במהדורה דו-לשונית: יידיש ועברית. ספרה "אוכמניות בגשם" אומץ על ידי משרד החינוך ככותר בביבליוגרפיה לעובדי הוראה. זכתה בפרס האישה היוצרת בספרות ל-1998 מיסודה של הקרן מטעם גילה אוריאל.
חוויותיה הטראומטיות השפיעו על יצירתה, הבולטת בעיסוקה בסבל האנושי. תמות של שואה ותקומה חוזרות ומופיעות בשיריה. היא מרבה לחקור את היחסים בין מקום לאדם. התפאורה המקומית בשיריה נחלקת בין נופי ארץ ישראל לנופים רחוקים כאפריקה, הודו ועוד.
ספרה האחרון הוא קובץ השירים ציפור מכונסת כנף (2014).
נפטרה ב-2015.

יגיל, רן. "הנוף והאמצעים". "מאזניים" ס"ח (11). 1994. 53; רוזנפלד, ברכה. "שירים מארץ הצללים". "עתון 77" 191. 1995. 10.

מוריה דיין