משורר, סופר, מתרגם ומבקר
נולד, גדל והתחנך בפתח תקווה. למד בבית הספר היסודי ע"ש ח"נ ביאליק ובגימנסיה אחד העם. בכיתה י"ב עזב את בית הספר והתגורר בקיבוצים נחשונים וגבעת השלושה. כיום מתגורר בגת רימון. בעל טור אישי במקומון תל אביב (מ-2008), ערך והגיש את פינת הספרות ברדיו "לב המדינה" (2004-2006) וכיום ב"רדיו תל אביב" (מ-2008), כותב ביקורת ספרות במוספים שונים ועורך תערוכות אמנות ושירה בגלריה גרוס (מ-2004).
פרסומיו הראשונים היו סיפורים בכתבי העת לפנטזיה "המכשף האחרון" ו-wiz. העמדה המרכזית בספר שיריו "עכשיו פתיחה" (גוונים, 2003) היא של המשורר האוהב, המיוסר, מחפש הדרך. האהבה מתוארת בעיקר באמצעות מערכת יחסיו של הדובר עם היידי בת ההרים, אהובה הקיימת על התפר שבין אגדה למציאות. היא מייצגת, כמו בסיפור הילדים של יוהנה ספירי, את החופשי, הטבעי, הנסי – האנימה של המשורר הבודד והמסוגף. כתיבתו הולכת בדרך הזן. מוטיבים נוספים הם הגות וחיפושי דרך רוחניים ואינטלקטואליים, הבאים לידי ביטוי בשירי תפילה לאל, טיפול פסיכולוגי, חקירה עצמית וכדומה. הפואטיקה שלו לירית, סנטימנטלית, קומוניקטיבית, משלבת בין הפיגורטיבי לפרוזאי, בין המופשט לקונקרטי ובין שפה גבוהה לשפה לא-תקנית. לעתים הוא עושה שימוש חתרני בחריזה רזה המזכירה פזמונאות. זהו ביטוי לתפישה פופולרית של השירה, המבקשת לקרב אותה לקהלים רחבים יותר ולשקף סדר יום תרבותי צעיר, דינמי וקליל.
תירגם מהודית את שירי צ'יטרה סוקראם ומאנגלית את פול סיימון ואת ליאונרד כהן. שיריו תורגמו לכמה שפות. זכה בפרס אייזנברג לשירה על "עכשיו פתיחה" (2004).
פרסם את ספר השירה הערך הקיים מיילל בחשכה (2014).
פרסם את הטרילוגיה הביוגרפית פני עצמי בשלושה חלקים (2013, 2015, 2018).
מ-2015 משמש כעורך השירה של עיתון מעריב.

יגיל, רן. "שיר אחד והערה". מעריב ספרות. 8.6.2007. 28; יעוז-קסט, חנה. "קווים לדמותו של משורר צעיר: יחזקאל נפשי". פסיפס 58. סתיו 2004. 4-8.

גלעד מאירי