חזרה לדף התוצאות

נבו אשכול /// סופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1971 /// גיל: 50
כותב/ת הערך: אדיבי-שושן אסתי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר
רומן

תחומי יצירה

פרוזה

פרסים

מועמד/ת לפרס ספיר ברשימה הקצרה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-06-01 00:00:00

סופר
נולד בירושלים ונקרא על שם סבו לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי. בילדותו ובנעוריו עברה משפחתו בתים רבים, והדבר ניכר במוסדות הלימוד השונים שלמד בהם. עובדה ביוגרפית זו מופיעה כמוטיב חוזר ביצירתו. בגן הילדים למד בדטרויט, ארצות הברית, למד בבית הספר היסודי בחיפה, בחטיבת הביניים ב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, וכיתות י' עד י"ב בבית הספר "הריאלי" בחיפה. שירת בצבא כקצין מודיעין. מתגורר ברעננה.
ספרו הראשון, שהיה גם פרסומו הראשון, קובץ הסיפורים "צימר בגבעתיים", ראה אור בהוצאת זמורה-ביתן ב-2001. כעבור שנה הופיע "נפרדנו טראח – המדריך לנפרד המתחיל", ספרון קומי שנוצר עם המאיירת אורית עריף.
ב-2004 יצא לאור "ארבעה בתים וגעגוע", רומן רב-קולי שבו דמויות שונות בישראל שלפני רצח רבין ואחריו מתארות את חייהן במדינה האחוזה בטראומת הרצח. דמותו של צאדק, פועל פלשתיני, העובד בשיפוץ בתי יהודים בשכונת מבשרת ציון בכניסה לירושלים, ותוך כדי כך מזהה את הבית שממנו גורשה משפחתו ב-1948, היא דמות ייחודית בנוף הספרות העברית בשנים אלה. כזו היא גם דמותו של יותם, שאחיו גידי נהרג בלבנון ומשפחתו מחליטה לעזוב לאוסטרליה. סצנת עזיבת "הארץ" פותחת את הרומן וחוזרת לקראת סיומו, כאמירת נגד. המשפט החותם את הרומן הוא של מודי, תרמילאי ישראלי המטייל בדרום-אמריקה: "אני רוצה הביתה".
ספר זה זכה להתקבלות נלהבת הן על ידי הקוראים והן על ידי הביקורת. סמדר שיפמן בספרה "דברים שרואים מכאן" (2007), כותבת שנבו, כמו מאיר שלו, יוצר על קו התפר שבין המודרניזם לפוסט-מודרניזם. מהמודרניזם הוא נוטל את מרכזיותה של התודעה האנושית, ומהפוסט-מודרניזם את הזכות שלא להתחייב ואת האופציה לשחק גם כשהוא נוגע בחומרים טעונים וכואבים. הספר היה מועמד לפרס ספיר, זכה ב"ספר הזהב" וב"ספר הפלטינה" של התאחדות המו"לים, ותורגם לשפות שונות.
ספרו הבא של נבו "משאלה אחת ימינה" (2007) מעמיד במרכזו את מיתוס החברות הישראלית: ארבעה נערים חיפאים עוברים יחד את התחנות הטיפוסיות המעצבות את סיפור ההתבגרות הישראלי: בית ספר תיכון, צבא, הטיול לחו"ל, מעבר לתל אביב, לימודים באוניברסיטה והיווצרות יחסי זוגיות ומשפחה. אהבת הכדורגל והצפייה המשותפת במשחקים הן ציר העלילה, והן מייצרות ומשמרות את חברותם. בתחילת הרומן כותבים הארבעה את משאלותיהם למונדיאל הבא והספר עוקב אחר דרכי התממשותן. התקבלותו של הספר היתה מעורבת. הביקורות ציינו את הרף הגבוה שהעמיד ספרו הראשון ותהו לגבי יכולתו של הסופר לעמוד בו. כך למשל ציין עמרי הרצוג (2007) שהספר מאכזב משום שלמרות יכולת הכתיבה הגבוהה, היא מוצאת מפלט בחיק החמים של סיסמאות ידועות מראש, שהחזרה עליהן מבדרת אבל אינה יוצרת משמעות לקורא. מבקרים אחרים ציינו לחיוב את השפה, שמצד אחד היא דיבורית מאוד, ומצד שני אינה מוותרת על המורכבות הניכרת, בין השאר, בהתכתבויות עם יצירות שונות. גם ספר זה זכה ב"פרס הזהב" וב"פרס הפלטינה" של אגודת המו"לים, וב-2008 עובד לסדרת טלוויזיה. ספריו תורגמו לשפות רבות.
בשנת 2010 הוציא ספר ילדים בשם "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה", בהוצאת זמורה-ביתן (איורים: דייוויד הול). ב-2011 הוציא את ספרו "נוילנד", אשר הפך לרב-מכר. לצורך כתיבת הספר נסע נבו לדרום-אמריקה, שם חקר את התרבות המקומית. הספר מתעסק בייצוגים כמו מסעות ושכול, אהבה וגעגועים, ופורש רשת דימויים בעלת קשר עקיף לאלט"נוילנד" של הרצל.
נבו הקים ב-2014 את בית הספר לכתיבה "סדנאות הבית" עם המשוררת אורית גידלי אשר תלמידיו הוציאו ספרים רבים בעידודו ובתמיכתו. ספרו האחרון עד כה הוא הריאיון האחרון (2018). הספר זכה לביקורות טובות, בניגוד לספריו הקודמים, בעיקר בשל סגנונו החושפני והמודע-לעצמו. במקביל לכתיבה עובד נבו כמרצה לכתיבה יצירתית באוניברסיטת תל-אביב ובבית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל בירושלים. השתתף כסופר אורח בפסטיבלים שונים באירופה.

אדיבי-שושן, אסתי. "הללויה קרירה ושבירה". "עתון 77" 299. 2005. 16-14; הרציג, חנה. "ספרות של כ-ו-ל-ם". "הארץ" ספרים. 26.9.2007. 6, 8; הרצוג, עמרי. "מגיע לארץ המובטחת". "הארץ" ספרים. 15.6.2011. 10; שיפמן, סמדר. "אחרית דבר". "דברים שרואים מכאן", דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?". כרמל: ירושלים. 2007. 234-228.

אסתי אדיבי שושן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה, אלטנוילנד, ארבעה בתים וגעגוע, דברים שרואים מכאן, משאלה אחת ימינה, נוילנד, נפרדנו טראח – המדריך לנפרד המתחיל, צימר בגבעתיים

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

דברים שרואים מכאן, דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?, הארץ, עתון 77

תגיות חופשיות

הסכסוך הישראלי-פלסטיני, חניכה, מודרניזם, מסע, פוסטמודרניזם, רב-קוליות, שכול

מידע כללי

שפות תרגום
מספר שפות

מוסדות אקדמיים
בית הספר הריאלי בחיפה
התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים

בקשר ספרותי עם
גידלי אורית
עריף אורית

עיר או ארץ מגורים
ארה"ב
דטרויט
חיפה
ישראל
רעננה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
30 (2001)

רקע משפחתי

נכדו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

וידאו

מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

הערה חשובה

הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.