סופר ומבקר ספרות
נולד בבני ברק. למד בתיכון ע"ש תלמה ילין. בשנים 1974-1971 שירת במשטרה הצבאית, וחוויותיו הצבאיות שימשו בסיס לספרו "לוכדי עריקים" או: רומן על משטרה צבאית" (1992). למד במגמה לבימוי באוניברסיטת תל אביב (1978-1975). ההשפעה התיאטרלית (בעיקר השפעת תיאטרון האבסורד) ניכרת בסיפורת שלו, בין השאר בחשיבות המרבית המוענקת לדיאלוגים.
ידוע בעיקר כמבקר ספרות חריף, קיצוני בעמדותיו ובניסוחיו. בשנות השמונים והתשעים כתב בקביעות במוסף הספרות של "מעריב", ותקף כל יוצר שבגד לדעתו בתפקידו של הסופר כצופה לבית ישראל או גילה סממנים של מסחריות ושל חנופה לקהל הקוראים. סגנונו המתלהם הרחיק מעליו קוראים ועמיתים גם יחד, אבל רבות מקביעותיו הביקורתיות התבררו כמדויקות. בסדרת מאמרים שפירסם ב"משא" ("דבר") בסוף שנות השמונים היה אחד הראשונים שהתריע נגד הפיכת הספרות העברית לתרבות פנאי להמונים. העשורים שחלפו מאז פרסום ה"דבר"ים – שכדוגמתם הוא הוסיף ופרסם גם בשנים האחרונות – הצדיקו את אזהרותיו ואת תחזיותיו.
לסיפורת שלו אופי אוטוביוגרפי ברור, המתגלה בין השאר מהופעתם החוזרת של פרטים המוכרים מחייו (ילדות בבני ברק, שירות במשטרה הצבאית וכו'). שני הרומנים הראשונים של נבות, "עונת המלכים" (כתר, 1983) ו"טיסת מכשירים" (1988), הציגו עולם קודר שבו מצוקות חברתיות וקיומיות מבריחות את הילדים, גיבורי היצירות, למציאות דמיונית של מלכים, למבחני אומץ קודרים ולמעשי אכזריות קשים. עולם זה, על הסיטואציות הקיצוניות, האקספרסיוניסטיות המאפיינות אותו, עבר כמות שהוא לספרו השלישי, "לוכדי עריקים", כמדומה ספרו השלם והמטלטל ביותר. עם זאת, גיבוריו של נבות עולים בספר זה כיתה: לא עוד ילדים על סף נערות, אלא קבוצת טירונים הנשלחת למשטרה הצבאית. שינוי זה קשור בכמה ממוקדיו של רומן זה. ראשית, הוא מאפשר למחבר להאיר פינה אפלה נוספת בהוויה הישראלית. הסיפורת הישראלית לא עסקה מעולם במידת הרצינות הנדרשת במחיר שמשלמים מגויסי צה"ל הנשלחים לחיל שלא חפצו בו. מיאונם הנואש של הטירונים להפוך לשוטרים צבאיים ותהליך הפיכתם לשוטרים מתוארים ברומן בכוח רב. גורלה של מחלקה זו (ארבעה חיילים נהרגו במהלך המרד של הטירונים, חמישה אושפזו במהלך שירותם בבתי חולים לחולי נפש) משווה לעלילה אופי סיוטי ומעצים את סיפוריהם של החיילים ששרדו על הגבול הדק שבין שפיות לאובדנה. שנית, במרכז "לוכדי עריקים" עומדים אנשים צעירים הנאבקים על זהותם ועל יכולתם להישאר נאמנים לעצמם ולקודים המוסריים שלהם. אף אל פי שגם ברומן הזה לפנינו דמויות פגועות וחבולות בנפשן, האתוס הקיומי שלהן מובע כאן ביכולת רבה.
ארבעת החלקים הכלולים בספר "מקראות ישראל" (2008) חוזרים לחוויות הילדות המוכרות מ"עונת המלכים" ומ"טיסת מכשירים" ולטירונות במשטרה הצבאית, שתוארה ב"לוכדי עריקים". אל אלה מצטרף חלק נוסף, המתאר "מצבי סף" של בעל בשבעה-עשר הימים שבין אובדן ההכרה של אשתו ועד מותה. שבעה-עשר ימים אלה עוברים עליו כמו הזיה מתמשכת, שבה אירועים פרטיים וציבוריים (למשל, התנקשות בבנימין נתניהו) מתמזגים זה בזה. חלק זה נקשר לשאר חלקיו של הספר, בין השאר על ידי מוטיב האח החסר, האח האובד. על גב העטיפה של "לוכדי עריקים" ציין העורך, יגאל שוורץ, כי הספר מיועד למיטיבי קריאה. "דבר"ים אלה נכונים אף יותר באשר ל"מקראות ישראל". הספר מהווה מעין סיכום לכלל יצירתו של נבות (הוא כולל התייחסויות מפורשות לספריו הקודמים), אך דומה שרק קוראים מעטים יתמצאו בסבך עלילותיו ובקשרים הסמויים שבין ארבעת חלקיו. ב-2011 ראה אור ספרו "מזכר פנימי", ספר הממפה את ספרי המקור הבולטים של העשור האחרון.
ב-2017 פרסם את גמר חשבון, רומן מודרניסטי ומורכב מבחינה סגנונית שמתאר שלושה בני דודים שנולדו עם קום המדינה וחשים על בשרם את התפרקות המדינה מכל ערכיה. הרומן שהיה המורכב והמסובך ביותר בספריו של נבות לא זכה לתהודה רבה, אך היו מבקרים שראו בו פסגה ספרותית והישג גדול למחברו.
לאחר מותו הוקדשו לו רשימות זיכרון בעיתון הארץ ובגיליון מיוחד של כתב העת דחק.

בלבן, אברהם. "בין מלכים למצורעים (על '"לוכדי עריקים"' מאת אמנון נבות)". "גל אחר בסיפורת העברית". ירושלים: כתר. 1995. 183-207; האן, לאה. "הסיפורת של אמנון נבות". "עכשיו" 59. חורף 1992. 327-330.

אברהם בלבן