משוררת
נולדה להורים קשי יום ב"סמטת העגלונים" בסְלונים, רוסיה הלבנה. למדה בבית ספר תיכון של רשת החינוך העברית "תרבות" והיתה פעילה ב"שומר הצעיר". עלתה כמעפילה באוגוסט 1939 ומאז היתה חברת קיבוץ אילון. שיריה הראשונים, שבהם הזדהתה עם ברנר, פורסמו בעיתוני "השומר הצעיר" בפולין וב"בדרך", ולאחר עלייתה לארץ ב"דבר", ב"דבר" הפועלת, ב"הדים", ב"דף הירוק" ועוד.
היא חיה בשולי הקיבוץ כתימהונית, ורק מעטים בו ידעו על כתיבתה ועמדו על ערכה כמשוררת. במכתביה, שרובם נשארו בעיזבונה, נתנה ביטוי מר ונוקב למצוקתה כאדם יוצר בחברה הקיבוצית, ובד בבד לגאוותה כיוצרת בקרב "אנשי האדמה". זה שילוב של נמיכות רוח, "נמוכה מכל עֵשֶׂב", עם הערכה עצמית גבוהה. בהקשר זה התנהלה חליפת מכתבים סוערת בינה לבין אברהם שלונסקי במאבקה על הכרה והערכה ועל שמירת קולה האישי העצמאי. בין מעריכיה היו אברהם ברוידס, רבקה גורפיין, רחל כצנלסון-שזר, דב סדן ומשה שמיר. שירהּ "אדמה ביום חמסין", שלוּוָה בהצגה עצמית פומבית נדירה שלה, נכלל באנתולוגיה "את אשר בחרתי בשירה" (1959) בעריכת יונה דוד. בעלון הקיבוץ שהוקדש ליום השנה לפטירתה (6.1.1988) פורסמו שירים מעיזבונה, צוואתה ובה חשבון נפש נפלא וכואב של חייה, וכן "דבר"י חברים. בעיזבונה (המצוי בגנזים ובקיבוץ אילון) נשארו שירים רבים, הגיגים, רשימות ומכתבים שטרם פורסמו וטרם נחקרו. ספרי שיריה: "ביקוד סלעים" (הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1956), שעליו זכתה (עם דב סדן) בפרס קוגל של עיריית חולון; "לָךְ נִתְהַמָּה הַתְּכוֹל" (1987).
מישקובסקי היא משוררת "טוטלית". השירה היא בשבילה חזות הכול. היא הייעוד, היא החיים שפסחו עליה והשאירו אותה בשוליים, היא התחליף לאכזבתה מאהבת איש, ממשפחה ומילדים שלא היו לה. שיריה רליגיוזיים מובהקים, מתפתחים מן הפשוט אל המורכב, מן הישיר אל הדיאלקטי, מן המוחשי אל ההגותי-הפילוסופי, מן הגלוי אל הסודי. הם מקיימים דיאלוג ארוטי עם נופי המים והצומח של נחל בֶּצֶת והסביבה ההררית הסלעית של אזור קיבוץ אילון.

גוברין, נורית. "להב ייסורים ועליצות הקרב, מן השוליים למרכז: על שירת גיטל מישקובסקי". "קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה" ב'. תל אביב: גוונים. 2002. 228-248; גורפיין, רבקה. "שׂנאת השׂובע: על שירי גיטל מישקובסקי '"ביקוד סלעים""'. "מקרוב ומרחוק: על סופרים ועל ספרים". תל אביב: תרבות וחינוך. 1964. 206-212; קרסל, אליקים גצל. "מישקובסקי, גיטל". "לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" ב'. מרחביה: ספרית פועלים. 1967. 367.

נורית גוברין