חזרה לדף התוצאות

מוקד (מונבז) גבריאל /// עורך, מבקר וסופר /// נולד בורשה, פולין /// 1933 /// גיל: 88
כותב/ת הערך: בנבג'י אמיר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון Creative Commons

תחומי יצירה

ביקורת
עיון
עריכה
פרוזה

שפות יצירה

אנגלית
עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-05-01 00:00:00

עורך, מבקר וסופר
נולד בוורשה, פולין, ועלה ארצה דרך צרפת ב-1946, לאחר שחלק מילדותו עבר עליו בגטו ורשה. למד בגימנסיה "שלווה" בתל אביב. השלים לימודים לתואר ראשון בחוג לספרות עברית והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור באוניברסיטת אוקספורד. פרופסור אמריטוס במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בעקבות היכרותו עם המשורר דוד אבידן, אימץ את השם "מוקד". ערך את מוסף הספרות של "קול העם", ומאז 1959 עורך את כתב העת "עכשיו". ספרו הראשון, "דברים בוטים" (זרקור, 1953), נכתב מתוך גישה מרקסיסטית מהפכנית, אך מאמריו החל מ-1954 כתובים בהשראת המודרניזם והאקזיסטנציאליזם. השתתף בפעילותן של חבורות ספרותיות שונות, ותמך בפעילותם של משוררים רבים. כתב העת "עכשיו" היה ביתה של חבורת "לקראת", ואילו ב-1980 פירסם את ספרם המשותף של רוני סומק, פרץ בנאי ואלי בכר ("אחד בשביל שלושה, שלושה בשביל אחד"). מאוחר יותר תמך בחבורת "מקום" (בין משורריה היו מאיה בז'רנו, חזי לסקלי ואלי הירש) ולאחרונה הוא משתף פעולה עם כותבי חבורות "כתם" ו"עמדה" הניאו-מודרניסטיות.
ספרו האחרון, "בזמן אמיתי" (2011), מרכז כמאה ביקורות ספרותיות שפירסם משנת 1954. ביקורות אלה, העוסקות בדמויות מרכזיות בספרות דור המדינה, מבטאות את תמיכתו העקבית בסופרי דור זה, ומכוננות את מעמדו כאידיאולוג המרכזי של ספרות זו בביקורת העברית. מנקודת מבט היסטורית ופוליטית, הוא מדגיש – בניגוד מובהק ומוצהר לביקורת הספרות של קורצווייל – את כוחה ואת חשיבותה של החוויה החילונית-מודרנית והאקזיסטנציאלית של הספרות העברית החדשה. מנקודת מבט ספרותית מובהקת מדגיש מוקד את הערכים האוניברסליים-מבניים של הספרות העברית, שהוא מקפיד לבחון הן מנקודת מבט סגנונית והן כביטוי של חוויות מודרניות, השואבות את כוחן ואת השראתן מן ההישגים הספרותיים של הספרות המודרניסטית המערבית בת הזמן. ביקורתו הספרותית מדגישה את החירות המוחלטת של הביטוי הספרותי, ואת היותו מנותק ממחויבות פוליטית. הביטוי הספרותי מחויב רק לעושר הרוחני, הפסיכולוגי והקיומי של החוויה האנושית על כל גלגוליה ההיסטוריים, תוך מתן דגש מיוחד למצב המודרני.
מאמרו על ספרו הראשון של דוד אבידן ("ברזים ערופי שפתיים", 1954), הפותח את אסופת המאמרים, מדגיש כי השירה העברית מסוגלת לתת ביטוי ל"תימאטיקה טראגית" קיומית-אוניברסלית, וכי בכך מצוי ערכה העיקרי. שירתו המוקדמת של אבידן יוצרת סמלים אוניברסליים שניתן למצוא בהם חוויות יסוד אנושיות מודרניות: הכתם בשירו המפורסם של אבידן "הכתם נשאר על הקיר" הוא "סמל מורכב מאד", המסמל את "איון הערכים, את רגש המועקה והאשם שאיון זה מעורר, את המוגבלויות היותר אישיות, הנכפות על המשורר ועל האינטלקטואל המודרני". במאמר עקרוני נוסף, המוקדש לספרו הראשון של א"ב יהושע, "הליכה על חוד התער" (1963), מגדיר מוקד את כוחה של ה"פרוזה" של יהושע ביכולתה לזנוח את "הקלישאות השחוקות של המציאות החיצונית" ולהצביע על הפסיביות – אך גם, לעתים, על הכוח הגואל – של ה"סובייקטיביות הקיצונית" של האדם ושל חוויותיו. סיפורים כמו "תרדמת היום" או "המפקד האחרון" קוסמים לו מכיוון שהם חושפים את "חוסר הממשות של מה שמסתווה כחוץ ריאלי", ובעיקר מכוח היותם ביטוי של אני מודרניסטי ה"מעז לכונן את עצמו מחדש […] כישות דוממת ואורבת, כמשהו שלא מכאן". עמדתו האקזיסטנציאליסטית הביאה אותו, מאוחר יותר, לשלול בצורה פסקנית את הסיפורת של אתגר קרת, הנראית לו כביטוי של מגזר לשוני וחווייתי צר, שאיננו מצליח לחדור לעומקה של החוויה האנושית האוניברסלית.
פירסם קובץ "וריאציות": קטעי "פרוזה" אסוציאטיביים המהלכים על הגבול שבין ההגות הפילוסופית לבין הביטוי הספרותי. פירסם את "השיפוט האומנותי" (1986), מסה הטוענת כי ניתן להעמיד את השיפוט האסתטי על מסד "אובייקטיביסטי מתון", השולל "היררכיה אוניברסאלית של טיב" מזה, ורלטיביזם מוחלט, מן הסוג הפרגמטיסטי או הדה-קונסטרוקטיביסטי, מזה. השיפוט האמנותי הראוי נדרש, לטענתו, "לעבור במישרין במחוזותיהן של היצירות".
ספרו הנודע ביותר הוא "שבחי עדיאל עמזה" (1957), המוקדש לשני סיפורים מופשטים-סמליים של ש"י עגנון, "עד עולם" ו"עידו ועינם". מוקד מראה כי הסיפורת של עגנון נטועה אמנם בטקסטים עבריים, אך מגיעה למימושה המוחלט דווקא ברובד האקזיסטנציאלי, בהיותה "אפיקה שעברה תמורה בתקופה המודרנית". המסה שלו, שא"ב יהושע (בהקדמה הנלווית לספר במהדורת 1989) הגדירה כ"מסע של חשיפת העורקים המודרניסטיים והאוונגרדיסטיים ביצירת עגנון", הנה ניסיון נועז לחוות מחדש את הטקסט העגנוני. במקום מחקר ספרותי שמטרתו היא "פיצוח צופן אליגוריסטי יבש", מוקד זונח את המתודה האנליטית ומנסה את כוחו ב"דיון אסוציאטיבי", המידמה לחוויה בלתי אמצעית של הסיפורת של עגנון.
בנוסף ערך מוקד את כתב העת לתרבות וספרות "מערך" (1960), את הגיליון התשיעי של כתב העת "פרוזה", שעניינו מדע בדיוני, ואת Tel-Aviv Review ששינה את שמו ל-Jerusalem Review. עבודת הדוקטור שלו על הפילוסוף ג'ורג' ברקלי (1971) ראתה אור באנגלית באותה שנה.
ספרו האחרון עד כה הוא ספר המחקר תפישות היהדות של חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג (2014).

אבידן, דוד. "מה מריץ את מוקד: על דמותו ועל תפיסתו המחשבתית ודרכו בביקורת״. "מעריב" ספרות. 31.8.1990. 5; אדלהייט, עמוס. "כמה הערות מבוא: קידוחי עומק אל לב היצירה העברית: על מסות הביקורת של גבריאל מוקד". "בזמן אמיתי". תל אביב: "עכשיו". 2011. 12-5; הירשפלד, אריאל. "בחיפוש אחר 'שכל המעשים' העגנוני״. הארץ. 11.8.1989. ב'8; יהושע, א"ב. ״הקדמה". "שבחי עדיאל עמזה". תל אביב: שוקן. 1989. 12-11; נצר, רות. "גבריאל מוקד – סמלים אלכימיים והאל מרקורי, או, פוסט-מודרניזם״. "השלם ושברו: מיתוס, ספרות, שירה". ירושלים: כרמל. 2009. 343-334.

אמיר בנבג'י

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אחד בשביל שלושה, שלושה בשביל אחד, בזמן אמיתי, ברזים ערופי שפתיים, דברים בוטים, השיפוט האומנותי, מערך, עכשיו, פרוזה, קול העם, שבחי עדיאל עמזה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

בזמן אמיתי, הארץ, השלם ושברו: מיתוס, ספרות, שירה, מעריב, שבחי עדיאל עמזה

תגיות חופשיות

אקזיסטנציאליזם, דור המדינה, חילוניות, מודרניזם, מרקסיזם

מידע כללי

תארים אקדמיים
שלישי

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת אוקספורד
אוניברסיטת תל אביב
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי לימוד אקדמיים
היסטוריה
ספרות
ספרות עברית
פילוסופיה

בקשר ספרותי עם
אבידן דוד
בז'רנו מאיה
בכר אלי
בנאי פרץ
הירש אלי
לסקלי חזי
סומק רוני

נתמכים ו/או תלמידים
בז'רנו מאיה
בכר אלי
בנאי פרץ
הירש אלי
לסקלי חזי
סומק רוני

תחומי מחקר
ספרות

עיר או ארץ מגורים
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
20 (1953)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.